בעלת שכל

פרק 1

התעוררתי בבוקר וירדתי למטה אחריי ששטפתי פנים וצחצחתי שיניים. הכנתי לעצמי משהו קטן לאכול ואחריי שסיימתי לאכול הכנתי לעצמי קפה ועליתי למשרד שלי.

התיישבתי בכיסא והייתי בטלפון עד אחת עשרה ועשרים. כשסיימתי לשתות את הקפה ירדתי למטה שוב ושמתי את הכוס בכיור.

חזרתי לחדר שלי ולבשתי חולצה אפורה ומכנס ג'ינס שחור. אחריי שלקחתי כל מה שאני צריך, ירדתי למטה ויצאתי מהבית אחריי שלקחתי את המפתח לרכב. נסעתי לכיוון המסעדה שפתחתי בשם 'רייסון' שמורכב משמות המשפחה שלי ושל פלין. ריידר- שהוא שם המשפחה שלי וג'ונסון- שהוא שם המשפחה של פלין.

כשהגעתי למסעדה והחנתי את הרכב, ראיתי שפלין כבר נמצא במסעדה לפי הרכב שלו שעמד בחנייה ששמורה לי ולו.

נכנסתי למסעדה והתקדמתי לכיוון המשרד שלי. לפחות זה מה שרציתי לעשות עד שבדרך עצרה אותי אחת העובדות שדאגה להבליט היטב את החזה שלה. "מר ריידר, אני רציתי לשאול משהו." אמרה ואני סימנתי לה עם היד לדבר.

"חברה טובה שלי רוצה לבוא לעבוד כאן, לכן רציתי לשאול אותך אם אוכל להגיד לה שהיא יכולה לבוא לכאן כדי לדבר איתך." אמרה ואני הנהנתי לחיוב. "תגידי לה שאם היא יכולה לבוא היום שתבוא עוד שעה." אמרתי והיא הנהנה לחיוב והלכה הצידה כדי להתקשר לחברה הזאת שלה.

בזמן שהיא דיברה בטלפון אני התקדמתי למשרד שלי והפעם ללא שום מכשול או הפרעה בדרך. הדלקתי את המחשב הנייד שלי ופתחתי את המצלמות כדי לראות איפה כל אחד נמצא וכדי לראות מתי יגיע הבחור שרוצה ממני ומפלין חצי מסעדה. "מתי הוא אמור להגיע?" שאל פלין שנכנס למשרד שלי בלי לדפוק ובלי כלום.

"שאלה לי אלייך, אם הייתי מזיין כאן עכשיו מישהי והיית נכנס ככה.." התחלתי לשאול וקמתי מהכיסא שלי והתקדמתי לעבר פלין. "זה גם היה נראה לך לגיטימי?" שאלתי ואחריי שסיימתי את השאלה שלי עשיתי סיבוב והלכתי אל הארון שבו נמצאים המשקאות החריפים שלי כאן והוצאתי בקבוק קטן של ויסקי ושתיתי חצי ממנו.

"לא, כי אם היית מזיין כאן מישהי היא הייתה צורחת כמו תרנגול הודו וכל המסעדה הייתה שומעת את זה." אמר ואני גיחכתי. "הוא אמור לבוא בשתיים עשרה." עניתי לשאלתו שכנראה כבר הספיק לשכוח ממנה והתיישבתי חזרה על הכיסא שלי.

"הוא כבר מאחר. והוא עוד לא קיבל חצי מסעדה." אמר פלין ואני הבטתי בשעון שהיה על ידי וראיתי שהשעה כבר שתיים עשרה ורבע.

"או הנה הוא נכנס, בוא." אמרתי לפלין וירדנו למטה ביחד. "לא יפה לאחר ככה מר אנטוני." אמר לו פלין ואני לא אמרתי לו כלום על האיחור הזה. "אני מתנצל. הייתה תאונה ברחוב הסמוך לכאן." אמר ובדיוק ברגע הזה אחד העובדים שגר ברחוב הסמוך ניגש אלינו וביקש לצאת מהעבודה כי מישהו מהמשפחה שלו עבר התקף לב מהרעש שנוצר.