בעלת שכל

פרק 12

המוסיקה החדשה החרישה את אוזניי ורציתי לדפוק למישהו כמה בעיטות מרוב עצבים שבערו בעורקיי כמו להבות בגיהינום. עקפתי כמה עשרות אנשים וסוף סוף יצאתי מהקומה, נכנסתי למשרד שלי ונעלתי את הדלת.
הוצאתי בקבור וודקה מהארון שתייה שלי והתחלתי לשתות צ'ייסר אחר צ'ייסר.

דפיקה קלה נשמעה על דלת המשרד ואני נאנחתי וקמתי מהכיסא חצי שיכור, פתחתי את הדלת ואיפשרתי ליסמין שהגיע להיכנס פנימה. "קרה מקרה במועדון." היא קבעה ואני חשבתי על מה שכבר קרה כשאני הייתי ולא על מקרה חדש. "קרה עוד משהו או שזה מה שקרה לפני חצי שעה?" שאלתי ולקחתי עוד צ'ייסר לפה. "חדש. ירו בפלין, הוא בדרך לבית חולים." אמרה ואני הנחתי את הצ'ייסר על השולחן וקמתי על רגליי בבת אחת.

"אני אסע אליו, את תוכלי לשמור על המקום?" שאלתי ולמרות שראיתי שלא רצתה שאסע חצי שיכור לשום מקום, היא הנהנה בראשה. "תודה יס." הודהתי לה אחריי שלבשתי על עצמי את החליפה בשלמותה, נישקתי את ראשה קלות ויצאתי מהמשרד שלי עם המפתחות לרכב והמפתחות לכל המבנה, בזמן שהשארתי ליסמין על השולחן את המפתחות המשוכפלים.

נקודת מבט יסמין

שעה אחריי שירו בפלין וחצי שעה אחריי שזאק נסע אליו, לאט לאט התחילו בלגנים קטנים בשתי הקומות. הרגשתי שלנהל מקום שלם על הידיים של עצמי ענק עליי בכמה אלפי מידות, אבל לא ויתרתי לרגע וניסיתי לפתור סכסוכים תוך כדי התרוצצות מקומה לקומה.

מהר מאוד התעייפתי ולקראת חצות כבר לא הייתי לי טיפת אנרגיה, רק תשישות. אקדחים הושלפו במועדון ואף אחד לא היה שם להפריד. מילא בפעמים הקודמים היו זאק ופלין, הפעם אפילו הברמן שהכרתי לא יכל לעזור לי.

יריות החלו להישמע ברחבי חלל הקומה ואני הרגשתי שאני עומדת להתחרפן. הרמתי את הקול יותר מאי פעם, הפרדתי בפליאה גמורה שתי גורילות שבחנו אותי אחריי רגע מכף רגל ועד ראש והחזרתי את כולם לשגרה. אחד האנשים שנורה ישב בצמוד לבר ולכן הייתי צריכה לגשת אליו ולנסות לעזור לו איכשהו. הזמנתי אמבולנס ולאחר שפונה, חזרתי לעבוד כרגיל.

לקראת הסגירה הרגשתי שרגליי עומדות לקרוס. התיישבתי לכמה דקות על הכיסא, סיימתי את מה שנותר לי לעשות ואחריי שהרגשתי טוב יותר סגרתי את המקום ונסעתי במונית הביתה.

צנחתי על הספה ואפשר לומר שאף מעדתי עליה. הרגשתי את ראשי מסתחרר בחוזקה ואוזניי החלו לצפצף בצורה שלא יכולתי להחזיק בה מעמד. תפסתי בראשי בחוזקה בניסיון לגרום להכל להפסיק אך זה לא קרה.

הנייד שלי צלצל ואני עניתי לשיחה מבלי להסתכל מי התקשר בכלל. "איך עבר עלייך היום?" נשמע קולו של זאק ואני הרגשתי שאני עומדת להתנתק בכל רגע. "מזעזע." עניתי בכאב שלא ניסיתי להסתיר והוא ישר הבין שמשהו לא בסדר לכן אמר שהוא נוסע אליי וניתק את השיחה.
לכמה הרגעים הרגשתי יותר טוב אך זה הוחלף במהירות בסחרחורת בלתי נסבלת.

לאחר כמה דקות מאז שהשיחה עם זאק נותקה, הוא נכנס לביתי ונעל את דלת הבית, הניח את המפתח שרזרווי שמצא על שולחן האוכל והתקדם לעברי. "מה יש?" שאל לאחר שהתכופף לעברי וחייך חיוך קטנטן ששידר דאגה רבה.
"אני לא יודעת מה נסגר אותי. אני מרגישה מזעזע." אמרתי בכנות והוא נגע במצחי ונאנח. "בואי אני אקח אותך למיטה, תנסי לישון ואחריי זה נראה מה נעשה." אמר והרים אותי על ידיו בעדינות רבה.

לאחר שהעלה אותי לחדרי והניח אותי המיטה שלי, ביקשתי ממנו שישאר איתי מהסיבה שלא רציתי להישאר לבד. לא שוב כמו בכל יום מחדש. הוא בהתחלה היסס מעט, אך לבסוף חלץ את נעליו ונשכב על צידה השני של המיטה במרחק קטן ממני.

למרות כל בלגן בגוף שהתחולל בי, נשכבתי על צידי גופי עם הפנים לזאק, עצמתי את עיניי וניסיתי להירדם. לאט לאט הדימיונות צצו אל מול עיניי כאילו הן פקוחות ורואת כל מה שקורה ואחריי זמן שלא ידעתי כמה ממנו עבר, שקעתי בשינה שלא הייתה עמוקה כי שמעתי כל מה שהיה מסביבי.
בעיקר את המשפט שאמר זאק "אם רק היית יודעת כמה קשה לי להתרחק ממך ולא להתאהב בך מעט יותר בכל יום שעובר".

נקודת מבט זאק

שעה לאחר שנרדמה, זיעה החלה לזלוג ממצחה של יסמין. עינייה התרוצצו מצד לצד ואני הנחתי את ידי על מצחה והיא רתחה. הרמתי אותה על ידי לאחר שקמתי מהמיטה, נכנסתי איתה אל השירותים שלמזלי היו בחדרה, הנחתי אותה על הכיור והצמדתי את גבה אל המראה שהייתה תלויה מעל הכיור. הערתי את יסמין בעדינות ולאחר שפקחה את עינייה עד הסוף הביטה בי בבלבול. "את רותחת אני רוצה לקרר אותך קצת, בסדר?" שאלתי והיא הנהנה בראשה ונתנה לי לעשות כל דבר תוך כדי זה שהיא לא פחדה ממני לרגע והראתה כל סימן קטן שהיא סומכת עליי.

פתחתי מעט את ברז המים, כיוונתי אותו על המים הקרים ולאחר שהחלו לזרום מהברז, הרטבתי את ידי ושטפתי ברוגע ואיטיות את פניה של יסמין. לאחר שסיימתי, תפסתי בידייה בעדינות לאחר שביקשה להזיז מעט את רגלייה כי היא לא רוצה להיות כמו נכה ועזרתי לה ללכת עד למיטה.
כמה דקות לאחר שהניחה את ראשה על הכרית נרדמה שוב פעם, הנחתי על השידה שלה שהייתה מונחת ליד המיטה שלה, כדור להורדת חום וכוס מים.

השארתי לה הודעה בנייד שנסעתי הביתה ושאם תצטרך כל דבר שתתקשר אליי. לאחר שיצאתי מביתה נכנסתי לרכב שלי ונסעתי לביתי, התקלחתי ואחריי כמה דקות של מחשבות אם יש לי כוח לזיין מישהי, ויתרתי כי לא היה לי כוח להתמודד עם אף אחד ונשכבתי על המיטה שלי. עצמתי את עיניי ואחריי מחשבות רבות על כל היום האחרון, נרדמתי.

נקודת מבט יסמין

התעוררתי באמצע הלילה מבחילה חזקה שלא נתנה לי מנוחה. רצתי בזריזות אל השירותים והקאתי חצי מתכולת בטני אל תוך האסלה. הרגשתי מאוד קלה ורעבה למרות הכאב ראש שלא נטש אותי ולכן החלטתי ללכת לאכול. כוס המים והכדור שהניח על השידה שלי זאק תפסו את תשומת ליבי, לכן לקחתי אותם יחד איתי למטה. אכלתי משהו לא מכביד מידי שלאחריו שתיתי את הכדור וחזרתי לישון.

2.1.22