בעלת שכל

פרק 6

{כעבור שבוע}

"באותו היום שאנטוני איים עלייך והיית אצלנו, קייט אמרה לי שאין לך משפחה. למה היא התכוונה?" שאלתי את יסמין כשישבנו אצלי במשרד אחריי שלא היה לשנינו מה לעשות או במה להתעסק. "זה סיפור ארוך." ענתה ונאנחה. "אני לא רוצה להיכנס לשם עכשיו כי זה יסחוף אותי למקום שאני לא מוכנה להיכנס אליו ברגע זה." הוסיפה לאחר כמה שניות ואני לא לחצתי עליה לספר לי מה העניין, למרות שהייתי סקרן מאוד לדעת. "יסמין, אני צריך אותך רגע למטה." אמר אחד העובדים ליסמין והיא קמה מהכיסא שלה, נפרדה ממני לשלום לבינתיים וירדה למטה לא לפני שסגרה את דלת המשרד שלי.
לקחתי את הנייד שלי לידיי וראיתי הודעה מלינדה. לא היה לי כוח אליה באותו הרגע לכן לא מיהרתי לפתוח את ההודעות כדי לראות את מה ששלחה לי.

מספר דקות לאחר מכן, נכנס פלין בסערה למשרדי ואני רק הרמתי באדישות ובאיטיות את מבטי לעברו. "מה קרה שאתה נכנס ככה למשרד שלי?" שאלתי והנחתי את הנייד שלי על השולחן. "כמה דברים." אמר, סגר את דלת המשרד שלי והתיישב מולי. "הראשון, המסעדה מלאה במלואה חודשיים קדימה ורובם הם העשירים ביותר שמתחתינו." התחיל לומר בהתלהבות ואני ידעתי שזה בעיקר בזכות יסמין. "השני, התקשרו אליי האנשים הקבועים, והציעו לי עסקה שאני ואתה לא יכולים לסרב לה." אמר ואני חיכיתי לשמוע את המשך דבריו. "עסקת סמים במכיר נמוך בשבילנו שנוכל למכור ביותר לאחרים מסביב." אמר ואני ידעתי שעסקה כזאת יכולה להכניס לנו לא מעט כסף שיעזור לכל אחד מאיתנו ומהעובדים שלו כלכלית.

"כמה קילו?" שאלתי רומז לו בצורה שקופה שאני מסכים לרעיון/עניין. "עשרה." אמר ואני חשבתי כמה שניות. "תקבע איתו לעוד חצי שעה." אמרתי ופלין עשה כדבריי. קבענו במקום הקבוע שלנו, שאליו היינו צריכים לנסוע עשרים דקות. ירדנו לקומת הכניסה וראיתי את כל העובדים הולכים משולחן לשולחן בזמן שיסמין הייתה עסוקה בטבלט שלה שלא קנתה ממזמן. "יסמין, אנחנו צריכים ללכת. את תסתדרי כאן?" שאלתי אותה והיא הנהנה לחיוב. "אנחנו צריכים בעיקר שתחפי עלינו." אמר לה פלין, וראיתי בעינייה שהרעיון לא מוצא חן בעיניה, אך היא עדיין הסכימה. "אתם לא חייבים לספר לי על מה אני צריכה לחפות עליכם וממי, כי ממי אני יכולה רק לנחש מבין כל האופציות, אבל אני מבקשת שביום אחד כן תספרו לי." אמרה ואני ופלין הנהנו לחיוב בזריזות. "אם מי שיחפש אתכם ישאל, הייתם בבית של זאק, שתיתם ואז כל אחד הלך לשכב עם מישהי." אמרה יסמין את הרעיון שעלה לה ובכך תיאמנו גרסאות.

"תודה יס." הודה לה פלין והיא חייכה חיוך קטן. "כיף לי לעזור לאידיוטים כמוכם. עכשיו לכו לעניין שלכם." אמרה בלי בושה ופחד, אך יכולתי לראות שהיא הרגישה מעט מפוחדת מהתגובה שלנו לדבריה, שלהפתעתה לא הייתה רעה או תוקפת. "את לא צריכה להרגיש לא בנוח לידינו. עשית למעננו המון, ככה שתחשיבי אותנו כחברים." אמרתי לה בשמי ובשם פלין שהסכים איתי. בתגובה לכך היא שוב פעם חייכה והנהנה להבנה. "ננסה לחזור כמה שיותר מהר." הוספתי לאחר כמה שניות ומבלי לחכות לתגובתה יצאנו מהמסעדה והתקדמנו לרכב של פלין.

הגענו למקום המפגש והתקדמנו אל עבר הסמטה הקבועה שבה אנחנו עושים את עסקאות הסמים שלנו. פלין שילם את כל הכסף לאחר שספר אותו ואלו שאנחנו עושים איתם עסקה, הביאו לנו את הסמים. ידענו שהם אמינים לכן לא התחלנו לשקול את הכל. התחלנו לנסוע ממקום למקום כדי למכור את כל הסמים ללקוחות הקבועים שלנו שתמיד קונים בקבוצות גדולות ולאחר כשלוש שעות כבר לא נשאר זכר מכך שהיו אצלנו סמים, אבל כסף היה לא קטן בכלל.

חזרנו אל המסעדה וראיתי שהמסעדה עוד מלאה בלקוחות, אך חלקם הגדול התחלף כבר בלקוחות חדשים שנכנסו. יסמין ישבה על כיסא בבר והמשיכה להתעסק בטבלט שלה בדיוק כמו שעשתה לפני שעזבנו את המסעדה. פלין הלך למשרדו, בעוד שאני התקדמתי אל עבר יסמין. "היה הרבה אנשים בזמן שלא היינו?" שאלתי ויסמין הרימה את מבטה אליי והנהנה לחיוב. "אני מנסה לראות אולי יש משהו שיתאים יותר לקומה למעלה." שיתפה אותי במעשיה ואני בינתיים לקחתי מהבר וויסקי עם הרבה קרח.

"לא מוצא חן בעינייך מה שיש שם כבר עכשיו?" שאלתי ולגמתי מהכוס וויסקי שלי. "מוצא חן בעיניי מאוד, אבל אני רוצה לראות אם יש אולי עוד אופציה, מה שאני לא מוצאת ככה שאני אחפש עוד איזה חמש דקות ואם לא אמצע אעזוב את זה ואלך הביתה." אמרה בזמן שמבטה היה תקוע במסך. "מחר תישארי בבית. עשית הרבה בחודש האחרון. קחי לעצמך יום חופש." אמרתי והיא הרימה את מבטה אליי בזמן שעל פניה היה חיוך. "תודה זאק." הודתה לי ואני חייכתי לעברה חיוך קטנטן בחזרה שלאחריו סיימתי את כל כוס הויסקי שלי והנחתי אותה על הבר כדי שהברמן ינקה אותה.

-

"קייט! אני בבית!" הודעתי בקול רם ששמעו בכל רחבי הבית. "תודה לאל, כבר התחלתי להשתגע מרוב שעמום ובדידות." אמרה וירדה במדרגות למטה. "אני רעבה ואין שום דבר לאכול." התלוננה ואני גיחכתי. "אני אחליף בגדים וככה גם את ונלך לקנות משהו בסופר, נחזור הביתה נשים איפה שצריך ונלך לאכול בחוץ." אמרתי לה והיא החלה לקפץ ברחבי הבית מה שגרם לי לצחוק בשמחה, ולאחר מכן לנשק את מצחה בחמימות.

"לכי להתארגן קטנה." אמרתי לה והיא הנהנה לחיוב ורצה במדרגות לחדרה. עליתי לחדרי גם כן והחלפתי בזריזות את בגדיי. ירדתי למטה אחריי ששמעתי את קייט קוראת לי וכשראיתי ששנינו מוכנים יצאנו החוצה, נעלנו את דלת הבית, נכנסנו לרכב ונסענו לסופר. קנינו כל דבר שקייט מצאה בדרכה וחזרנו עם קבלה של אלף שלושים ותשע דולר. התחלנו לשים כל דבר במקום שבו הוא צריך להיות ולאחר שסיימנו, יצאנו שוב פעם מהבית, נכנסנו אל הרכב ונסענו אל רשת מזון מהירה. קנינו מנה מכובדת של אוכל ולאחר שאכלנו את הכל, הסתובבנו מעט, חזרנו לרכב ונסענו הביתה.

קייט הלכה להתקלח בשירותים שבחדרה ואני בשלי. לקחתי את הזמן מתחת למים, ולאחר שיצאתי לבשתי בוקר ומכנס על גופי. ירדתי למטה והוצאתי בקבוק מים מהמקרר. שתיתי את כולו במכה מרוב צמא ולאחר שמילאתי אותו במים מהברז ושמתי במקפיא, עליתי חזרה לחדרי ולמרות שהשעה הייתה חצות, מה שנחשב אצלי למוקדם, נשכבתי מתחת לשמיכה אחריי שצחצחתי את שיניי ושקעתי בשינה עמוקה וחמימה.