בעלת שכל

פרק 22

נקודת מבט יסמין

המחזור שלי איחר, הקאתי כל בוקר והכל הוביל למסקנה אחת: היריון.
עשיתי בדיקה יחד עם אמה שלא עזבה אותי לרגע כדי לראות שהכל יהיה בסדר איתי וכדי לדבר איתי אחריי התשובה.

"הגיע הזמן." אמרה אמה ולא הפכה את הבדיקה בזמן שנתנה לי אותה הפוכה בידיים. לקח לי כמה שניות עד שהעזתי לסובב אותה.

חיובי

אלוהים ישמור. איך אני מספרת לזאק על ההיריון?
מוקדם לי מידי להיות אימא.

"היי, יס תנשמי." אמרה אמה אחריי שבלי לשים לב התחלתי לרעוד בקצב לא יאומן. "הכל יהיה בסדר." אמרה ואני נאנחתי והנהנתי בראשי.

"את רוצה שאחכה איתך שיבוא ותספרי לו?" שאלה אותי ואני הנדתי בראשי. "אני אחכה לו לבד, בינתיים אחשוב על איך אעשה זאת." אמרתי לה ברוגע והיא נאנחה, נשקה למצחי וחייכה חיוך גדול. "לעזאזל תשמחי קצת, את עומדת להיות אימא. אני בטוחה שאת וזאק תהיו הורים מדהימים." אמרה ואני ידעתי שהיא צודקת. זאק הולך להיות אבא מדהים ואני לא יודעת כמה מדהימה אהיה, אך רעה לא אהיה בכלל. בשום בחינה.

אחריי שאמה חזרה לביתה, התחלתי לחשוב איך לעזאזל הייתי אמורה לספר לזאק שנכנסתי להיריון. לא היינו יותר מידי זמן ביחד ופחדתי מזה שהכל הולך מהר מידי. נכון עברנו כבר לגור יחד והיו לנו כמה וכמה דברים שחווינו יחד, אבל היריון?!

לאחר כמה שעות זאק כבר היה בבית. הייתי מעט סגורה יותר מבדרך כלל וזאק שם לב לזה ישר, אבל בהתחלה בחר להתעלם מזה. הוא הלך להתקלח, אכל ורק לקראת חצות, התיישבנו שנינו במרפסת זה מול זה והתחלנו לדבר.

"אני צריכה לספר לך משהו." אמרתי בקול שקט מבדרך כלל והוא כיווץ את גבותיו וחיכה לשמוע מה שהיה לי. אני בטוחה שהטון השקט שלי הלחיץ אותו נורא. הוא בטוח חשב על אלפי דברים שונים שרובם היו רעים, אבל הוא סילק כל מחשבה שלא מצאה חן בעיניו ישר וזאת ראיתי לפי מבטו שמבלי ששם לב שונה עשרות פעמים בחמש שניות.

"לפני זה, זה טוב או רע?" שאל בלחץ מועט ואני גיחכתי גיחוך קל. "תלוי לאיזה כיוון תיקח את זה." אמרתי לא מרצה אותו עם התשובה שלי בכלל.
"לא עזר לי להירגע, אבל לכי על זה." אמר ברוגע ובשעשוע לחוץ.

לקח לי כמה שניות להוציא מילה מהפה. בפעם האחרונה העברתי את כל אוצר המילים שיש לי בראשי וניסחתי במהירות את המילים שרציתי להוציא.

"מאז הפעם האחרונה ששכבנו הרגשתי לא טוב כבר זמן מה, אז עשיתי בדיקת היריון." אמרתי וקיוויתי שזאק יבין לאן אני חותרת אבל הוא לא אמר כלום ולא הראה אף סימן לזה שיודע או חושב על מה שאמרתי, הוא פשוט חיכה שאסיים להגיד את מה שהיה לי ולהבין בבירור מה אמרתי.

"והיא יצאה חיובית." סיימתי את דבריי בשלוש מילים והוא פער מעט את עיניו ומיד אחריי זה, במהירות שיא, חיוך נפרס על פניו והוא התקדם קרוב יותר אליי תוך כדי זה שהקים את שנינו מהרצפה הקרה.

"את בהיריון?" שאל לוודא ששמע נכון או כי היה אידיוט גמור, אני לא בטוחה בדיוק, למרות ש-למה ללכת על או או כשאפשר לסכם את זה ששתי האופציות נכונות?

הנהנתי בראשי לחיוב והוא משך אותי לחיבוק ארוך ומחמם. "אתה לא כועס? לא חושב שזה מהיר מידי? כלום?" שאלתי בלחץ ובנשימה אחת והוא רק צחק והתנתק מהחיבוק איתי כדי להסתכל עמוק אל תוך עיניי. "בחיים לא הייתי כועס על דבר כזה ובחיים גם לא הייתי חושב שזה מהיר מידי, גם אם היית נכנסת להיריון אחריי הפעם הראשונה ששכבנו ורק הפכנו להיות יחד." אמר בכנות ובחיוך שלא ירד מפניו.

זאק נשק לשפתיי מספר פעמים ואנחה קטנה יצאה מפיו. "אני אגלה לך את האמת, מאז שהבנתי שאני אוהב אותך, רציתי להקים איתך משפחה. רציתי שתהיי האימא של הילדים שלי ושתהיי שלי עד סוף החיים של שנינו." אמר ואני חייכתי חיוך גדול שלא רציתי שירד מפניי אפילו לא לרגע קטן.

"אני שמח שאחד החלומות הכי גדולים שלי התגשמו.." אמר ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה ומלאה בתשוקה. "אני אוהב אותך אפרודיטה." אמר ואני נחרתי בבוז. "תפסיק לקרוא לי ככה זה הדבר הכי מפגר ששמעתי בחיי." אמרתי והוא הוציא לי לשון כמו ילד קטן.

"נותן לך זכות בחירה לבחור אחד מהשניים, את לא בוחרת אף אחד מהם אני בוחר בעצמי." אמר ועשה עצירה קטנה בדבריו. "סול או לונה." הציע שני שמות ספרדיים ואני נאנחתי שוב. "למה שמות ספרדיים אם אף אחד מאיתנו לא ספרדי?" שאלתי והוא נאנח בעצבנות צינית. "תבחרי כבר!" דרש ממני בייאוש ואני גיחכתי. "לונה." אמרתי והוא חייך. "יופי בדיוק מה שרציתי." אמר והטיח את שפתיו על שפתיי במהירות.

"כי ירח יותר מרגיע ויפה מהשמש." אמרתי לו והוא גיחך. "רציתי לקרוא לך לונה כי את מאירה לי את הדרך בחשכה בדיוק כמו הירח בשמיים." אמר את הפרשנות הקיטשית שלו ואני נאנחתי ונשקתי לשפתיו נשיקה ארוכה וחמה.

כמה דקות לאחר מכן, נכנסנו אל חדר השינה נשכבנו זה ליד זה וכמה דקות לאחר מכן שקעתי בשינה עמוקה תוך כדי זה שזאק שיחק בשערי.

-

אני וזאק הזמנו את כולם יום למחרת אלינו הביתה וסיפרנו להם שאני בהיריון ושאנחנו מצפים לילד/ה.
מסיבה הקומה במהירות בביתנו ואני וזאק לא היינו נגד כי ידענו שלא אנחנו אלה שינקו את כל הבלגן אחריי זה. השתחררנו, דיברנו, צחקנו, שתינו - אני שתיתי מיץ תפוזים אבל בסדר ולקראת השעות המאוחרות של הלילה כולם כבר חזרו לביתיהם.

אני וזאק התקלחנו בנפרד ואחריי כמה דקות כבר היינו במיטה. "אתה יודע שאפשר לעשות סקס בהיריון נכון? אני פשוט צריכה להיות מעלייך ולא למחוץ את הבטן." שאלתי את זאק והוא הנהן בראשו. "אני מצטער להודיע לך ובעיקר לעצמי, אבל הפעם הבאה שנשכב תהיה רק עוד עשרה חודשים אם לא יותר. החודש הראשון אחריי הלידה לפי מה שהבנתי קשה ואחריו לאט לאט מתרגלים להכל." אמר ואני גיחכתי ונדכבתי עם ראשי על חזהו.

"אני אוהבת אותך זאק. גם את הטמטום שלך." אמרתי בקול רגוע והוא גיחך ונשק לראשי. "גם אני אוהב אותך יפה שלי, תמיד אהבתי." השיב בקול שקט שהיה דומה מאוד לשלי.

בהחלט זכיתי בזאק אחריי כל החרא שהחיים האכילו אותי בו.

7.2.22+11.2.22