בעלת שכל

פרק 5

"המסעדה כבר מוכנה מבחינת הקומה השנייה, הגג והשלט." אמר פלין כשנעמדנו מחוץ למסעדה והבטנו ביחד בשלט שעיצבה יסמין שבדיוק ישבה בתוך המסעדה והתעסקה בנייד שלה. "השלט הזה בהרבה יותר טוב מהקודם." אמר ופלין ואני הסכמתי איתו. "כרגע היא מצליחה להציל לנו את המקום." אמר פלין ואני הסכמתי איתו פעם נוספת.

"בוקר טוב." אמרה יסמין כשנכנסנו פנימה ופלין אמר בשם שנינו בוקר טוב. "דרך אגב האנטוני הזה היה פה לפני כמה דקות." אמרה יסמין ואני ופלין הבטנו זה בזה בבלבול. "מה הוא רצה?" שאל פלין והתיישב מול יסמין באיום כאילו גם ככה לא תספר לו. "אתה מפחיד את הבחורה." אמרתי לו והרחקתי אותו ממנה כשראיתי שקרוב אליה יותר מידי. "חיפש אתכם. אמר שהוא יחזור עוד עשר דקות שוב והפעם הוא מקווה ששניכם תהיו כאן." אמרה ופלין קם ממקומו ולקח אותי איתו למשרד שלו.

"אני מבין שהתאהבת בבחורה." אמר ואני צחקתי לו בפנים. "מאיפה הבאת את זה?" שאלתי ברצינות יודע בוודאות שאני לא אוהב את יסמין בשום צורה. "הגנת עלייה כשהתקרבתי אליה באיום." אמר בטוח בעצמו ואני ניסיתי להבין אם הוא בסדר במוח. "אוקיי ו...? זה אומר שאני מאוהב בה?" שאלתי אותו והוא הבין שאני לא מאוהב בה בשום צורה וסוף סוף ירד לי מהגב עם המחשבה הזאת.

"הוא מתכנן משהו. הוא לא סתם רוצה את שנינו כאן." אמר פלין ואני הסכמתי איתו שיש כאן משהו מסריח. "קח." אמר והוציא מהמגירה שלו אקדח עם תחמושת בפנים. "שיהיה ליתר ביטחון." אמר ואני לא התווכחתי איתו ושמתי את האקדח בתוך המכנס. לפתע נשמע יריה ואני ופלין מיהרנו לרדת למטה. ראינו את אנטוני מחזיק אקדח שמכוון ליסמין שמנסה לא להראות פחד, אבל יכולתי לראות שהיא מפחדת יותר מאי פעם.

"בשביל מה באת?" שאלתי אותו בכדי לקבל סוף סוף תשובות ובזמן הזה התקדמתי לכיוון יסמין ותפסתי בידה. משכתי אותה אחורה ככה שנעמדה לידי וליד פלין שתפס בה כדי שלא תיפול על הרצפה. "בשביל להרוג את הזונה שלקחה ממני את העבודה כאן." אמר ואני ופלין צחקנו. "היית הורס לנו את העסק. ברגע שהעניין מגיע לעסק לא משנה מה ומי עומד מולי אני אעשה הכל." אמרתי לו בשיא הרצינות והתקדמתי לעברו יותר ויותר עד שכבר עמדתי מולו כמעט בלי מרווחים והוא נרתע לאחור מפחד.

"תגיע לכאן עוד פעם אחת, תנסה להרוס לי את המקום, תנסה לפגוע לי בעובדים שלעומתך יש להם שכל והם לא מסתבכים איתי, תסיים בקבר." אמרתי לו ברצינות ודפקתי לו אגרוף. הוא נפל לאחור ולאחר שהתעשת על עצמו קם על רגליו וברח מהמקום. "מים?" שאל פלין את יסמין והיא הנהנה לחיוב. לאחר שהביא לה את המים היא שתתה אותם.

"מה את מסתירה?" שאלתי אחריי שראיתי שהיא מפחדת ממשהו אחר ולא מהאקדח. "מ..מה?" שאלה בגמגום והביטה בי בסוג של מבט שלא הצלחתי לקרוא עד הסוף, או יותר נכון להבין עד הסוף. זה היה מבט של מצוקה, פחד וכעס. התקדמתי לעברה, תפסתי בידה ועליתי יחד איתה אל משרדי. שיחררתי את ידה אחריי שנכנסנו למשרדי והכוס מים שהייתה עוד בידייה נגמרה אחריי שתי דקות.