בעלת שכל

פרק 9

{נקודת מבט יסמין }

נעמדתי ליד פלין וזאק שהביטו לכיוון אמצע המסעדה וניסיתי להבין מה יש להם. "על מי אתם מסתכלים?" שאלתי בבלבול והרמתי את מבטי לכיוונם כדי לקבל תשובה. "על הבחור ההוא ששם." אמר זאק ואני הבטתי לכיוון שסימן לי לפני שנייה. סביב אחד השולחנות ישב בחור בן שלושים ו... בזמן שחקר עם מבטו את כל המסעדה. "ולמה אתם מסתכלים עליו?" שאלתי והרמתי את מבטי אליהם פעם נוספת. "כי הוא בן זונה שמחפש להפליל אותנו." אמר פלין בשמו ובשם זאק ואני נאנחתי. "למה אני תמיד מצילה לכם את התחת אני לא יודעת, תגידו תודה שמשעמם לי עכשיו." אמרתי לאחר שאנחה יצאה מפי. "אה ולא משנה מה קורה שניכם לא מתערבים." הוספתי ולפניי שהגיבו התקדמתי לכיוון הבחור ההוא ובאותו הזמן שהרגשתי את זאק מסתכל לי על התחת.

"אתה מחפש מישהו אדוני?" שאלתי בנימוס בזמן שבתוכי ידעתי שאני הולכת לשגע אותו. "אני מחפש את אחד מהמנהלים." אמר ולא הוריד את מבטו ממני. הוא הביט בי מלמעלה עד למטה ולהפך ולרגע קצר הרגשתי לא בנוח ממבטו. "אתה מחפש את אחד ממנהלי המקום או מנהל מסעדה מתחתיהם?" שאלתי בזמן שעמדתי מולו זקופה כשידיי שלובות זו בזו. "אני אשמח לראות את מי שמתחתיהם." אמר ואני צחקתי בלב. "נעים מאוד." אמרתי והושטתי את ידי אליו. כשבא ללחוץ אותה החזרתי אותה חזרה לצד גופי ויכולתי לשמוע את זאק ופלין מתפקעים מצחוק מאחורה בעוד שראיתי איך פניו של הבחור הופכות לכועסות. "אז במה אוכל לעזור לך?" שאלתי חוזרת לטון המנומס שלי.

"אני צריך לשאול אותך כמה שאלות שעליהן תצטרכי לענות לי בכנות." אמר ואני הנהנתי לחיוב. "תשאל." אמרתי והוא נשען עם גבו אחורה בזמן שידיו עוד על השולחן. "תתיישבי קודם." אמר ואני חייכתי לעברו חיוך מזוייף שהשתדלתי שיהיה אמיתי. "אני בסדר גם ככה תתחי..." התחלתי לומר אך הוא קטע את דבריי בגסות רוח שלא הזיזה לי. "שבי!" ציווה עליי ואני הבטתי בו בפגיעה מזויפת. "לא יפה לקטוע ככה בחורה שקטנה ממך בערך בעשור." אמרתי והוא גיחך. "או שאת יושבת או שאני יורה בבטן היפה שלך." אמר והזיז מעט את מעילו והראה לי את האקדח שלו. "אתה שוטר אתה לא אמור לירות בי סתם ככה." אמרתי ונאנחתי לא מפחד אלא מכאב שנבע מכך שרגליי התחילו לכאוב.

התיישבתי מולו ושילבתי את ידיי שוב פעם. "תעני לי על השאלות הבאות בכנות ובלי להתחכם." אמר והתעלם מדבריי הקודמים, תגובה לדבריו הנהנתי לחיוב. "מי הבוסים שלך?" שאל ואני רציתי לצחוק לו בפנים מהשאלה המפגרת הזאת. "פלין משמו וזאק ריידר." עניתי והוא התעלם מהעבודה שאני לא יודעת את שמו משפחתו של פלין או יותר נכון משקרת שאני לא יודעת את שם משפחתו.. "היכן הם היו בשבוע שעבר בשעה הזאת בדיוק." אמר ואני הוצאתי את הטלפון שלי וראיתי כמה הודעות מזאק שאמר לי להתחפף במהירות. התעלמתי מהן והסתכלתי על השעה. אחריי שראיתי מה השעה החזרתי את הטלפון לכיס ובנוסף החזרתי את מבטי לעבר השוטר הזה שחושב שהוא חשאי. "הם ישבו בלול תרנגולות וקירקרו." אמרתי בציניות. "איפה הם יכולים להיות כבר? אם אני הייתי כאן כמו שבטח כתוב לך ואני רואה מכאן שכתוב לך, אז הם ישבו בבית ושתו חצי מבקבוקי האלכוהול שיש לזאק בבית בזמן שהצלתי להם את התחת." אמרתי והוא חייך חיוך מרוצה. "ממה הצלת להם את התחת?" שאל עם חיוך גאה על הפנים כאילו עלה על משהו, אבל אני גיחכתי וחיפשתי תירוץ בזריזות.

שבוע שעבר פלין וזאק לא היו בבית של זאק ובטח שלא שתו חצי בית. הם יצאו לאיזה עסקה לא חוקית שעלייה לא מספרים לי ואחריי שחזרו שניהם הודו לי ואמרו שהם חייבים לי. מה שמתווסף לכל החמש מאות פעם שהם כבר חייבים לי. "היו כאן איזה שתי זונות שחיפשו אותם ורצו לשכב איתם. עכשיו מפלין לא אכפת לי, אבל את זאק אני מחבבת ככה שלא רציתי שהן ידעו איפה הוא. אמרתי להן שהם נסעו מחוץ לעיר ויחזרו רק השבוע. מה שכבר היה אתמול ולכן הן באו שוב פעם אתמול." תירצתי ואת הקטע עם זאק לא המצאתי. הוא באמת מוצא חן בעיניי והעובדה שאני עובדת אצלו ורואה אותו כל יום מקשה עליי.

"אוקיי..." אמר והחיוך של החוקר ההוא ירד מהפנים ובאותו הזמן הוא כתב משהו בדפים שהיו לרשותו. "האם את יודעת משהו על עסקת סמים שנערכה שבוע שעבר?" שאל ועכשיו סוף סוף ידעתי איזה עסקה הם בצעו. "לא. אני נראית לך מישהי שמתעסקת בזה?" שאלתי משקרת לו ובעיקר לעצמי. "את עובדת אצל שני פושעים ככ..." התחיל להגיד אבל הפעם הגיע תורי לקטוע אותו. "מי פושעים? השני חובבנים האלה? הצחק.." התחלתי להגיד אבל הוא קטע אותי בכך שהתעצבן וירה לי ביד כמו חתיכת פסיכופט. סליחה, לא כמו.

מסביב כולם התחילו לצרוח מבהלה ויכולתי גם לשמוע את פלין וזאק מאחורה לחוצים. "אימא שלך זונה בגבס! על מה זה היה?!" שאלתי והרמתי את מבטי אליו. ברגע שלא ציפה לזה חטפתי לו את האקדח מהיד והעפתי לכיוון זאק שתפס אותו. "העלת לי את הסעיף ילדונת! תתכונני להעביר את הלילה בכלא." אמר ואני צחקתי לו בפנים. "אני חושבת שאתה כבר לא תוכל לעשות כלום אחריי שירית לי ביד." אמרתי והוא גיחך. "ולמה זה בעצם?" שאל ואני עוד פעם צחקתי לו בפנים. "דבר ראשון אתה זה שתלך לכלא וניידת מחכה לך מחוץ למסעדה על כך שירית באדם חף משפע בלי סיבה. דבר שני למרות שאני לא רוצה את זה, או זאק או פלין יכולים להרוג אותך. ככה זה שיש לך שתי אופציות, אחת לקחת את עצמך ולהיכנס לניידת, השנייה היא שאתה מסיים את היום שלך בקבר." אמרתי שונאת את המילים שיוצאת לי מהפה ואת העובדה שזאק ופלין באמת יכולים להרוג אותו. "את עוד תשמעי ממני חתיכת זונה." אמר ויצא מהמסעדה במהירות. "הכל בסדר תחזרו לשלכם!" אמר פלין שהרגיע את כולם בזמן שזאק עלה יחד איתי אל המשרד שלו.

"את פסיכופטית את יודעת את זה?" שאל אחריי שנעל את דלת המשרד שלו והוציא ערכת עזרה ראשונה שהייתה מלאה בהכל מהכל. "אני חושבת שאתה ופלין צריכים לשלם לי על ההצלת תחת שאני עושה לכם כמעט כל יום." אמרתי והוא גיחך וניקה עם מגבון את הדם שנזל מסביב לידי כדי לראות איפה הכדור תקוע. "טוב זה יכאב לך, אבל את תצטרכי להתאפק." אמר ואני הנהנתי לחיוב. הוא תפס את הכדור עם המלקחיים והתחיל להוציא אותו בזמן שאני נשכתי את השפה התחתונה שלי מכאב ואחריי שהוציא את הכדור דמעה קטנה יצאה מעיני השמאלית מבלי שאשלוט בה אפילו.

"את החלק הכי כואב כבר עברנו." אמר ואני הנהנתי לחיוב.
הוא סיים לטפל לי ביד ולאחר שחבש אותה, החזיר את הערכת עזרה ראשונה למקום והתיישב לידי כשגל ריח חזק מהבושם שלו עף ישר לאפי והרגשתי שאני טובעת מחדש בריח הזה. "את אחת השאלות הצלחתי להבין. מה ענית לו אחריי שהוא שאל אותך ממה הצלת לנו את התחת?" שאל ואני הפנתי את מבטי אליו והרגשתי את ליבי פועם בחוזקה.