פרק 25
פתחנו את הבוקר בסדרת כתבות, זה היה בכול מקום ולא היה ניתן להתעלם מזה.
"נראה שהמערכת יחסים של השחקן דין מילר עם בת זוגתו דניאל הם קרובים מאוד." כך נכתבו כותרות שונות. והבנתי שאולי הבריחה שלי גרמה לבעיה.
"ביום שני האחרון, דין מילר התראיין לאחת מתוכניות האירוח ושהפנו את תשומת הלב לבת זוגתו שעמדה שם, היא עזבה, ככל הנראה היא לא ידעה על כך, דין עזב את הצילומים ורדף אחריה. על פי מקורות פנימיים, נראה שהיא ביקשה ממנו לחזור והוא סירב בעקבות כך שחשפו אותה ללא רצונה, הם נראו באותו היום נכנסים שלובי זרועות ומחייכים לאתר הצילומים לאחר מכן. האם המערכת יחסים הולכת להיות השאיפה החדשה שלנו? נמשיך לעדכן."
יש שוב כתבה עליו, הנחתי שזה לא עומד להסתיים בקרוב, וגם אני הייתי במרכז יחד איתו. זה היה טעות להסכים למהלך הזה.
"צדקת." הוא אמר לפתע והרמתי את מבטי מהנייד שלי שבו קראתי את הכתבה המיועדת, הבטתי בו בהפתעה.
הוא הושיט לי את הפלאפון שלו והתמונה שלנו התנוססה שם בראש.
"לאחר חזרתה של דניאל מבילוי משותף, עם השחקן ג'ס גרסיה והסמנכ"ל שכולנו נועצים בו עיניים טום גרין, דניאל חזרתה לביתו של דין מילר, השחקן המועדף על כולנו בזמן האחרון אנו רואים אותם יותר ויותר יחד, בנות, כפי שהמערכת יחסים שלהם נראית כרגע, אין לאף אחת סיכוי חוץ מבת זוגתו בפועל, זה מתחיל להיראות כמו המערכת הזוגית של השנה."
אני בהחלט חשבתי ככה, מתברר שצדקתי מישהו באמת עקב אחריי, התמונה הייתה ליד הדירה של דין ברגע שנשקתי אותו אתמול, עשיתי את זה כסוג של מעטה ביטחון, לא ידעתי שהם באמת היו כאן, זה מתחיל להיות יותר ויותר מלחיץ.
הם ידעו איפה הוא גר ולמרות השמירה הגבוהה בבניין זה הם עדיין הצליחו להיכנס, וזו לא הייתה הפעם הראשונה.
מי שעמד מאחורי זה, מי שלא יהיה תכנן בקפידה את העניין, היינו חייבים להבין את זה, כי כרגע המצב הלך והדרדר מהר מכפי שציפיתי.
זה היה כמעט אובססיבי וזה היה מסוכן, אובססיביות הייתה מקור לצרות והעבודה שלי בתור שומרת ראש נראתה חשובה יותר ויותר.
להיות שומרת ראש של מפורסם, מעולם לא הייתה עבודה קלה, שאלפי אנשים מכירים ורוצים להגיע אליו הדבר הצריך ממני הרבה יכולת כדי לשמור אליו.
עכשיו שכל המצב הזה היה, הנחתי שתהיה לי עבודה רבה יותר והמצב היה מורכב, הרבה יותר מורכב מכל מה שתיארתי לעצמי אי פעם.
"אנחנו יכולים למצוא את המקור?" שאלתי.
הוא הביט לי לרגע ארוך לפני ששאל אותי "מה?"
"המקור, איפה התמונה עלתה בפעם הראשונה, זה יהיה יותר קל לדעת מי אלו שעוקבים אחרינו עם נדע מי פרסם ראשון."
הוא הביט בי שהבנה חלחלה לתודעתו ועיניו אורו "איך לא חשבתי על זה."
משכתי בכתפיי, זו הייתה שאלה שבהחלט לא יכולתי לענות עליה, אבל הוא גם לא קיווה לתשובה. הוא כבר הספיק להתקשר ושטח את הבקשה בפני הצד השני, שלא ידעתי מיהו.
"איתן אמר שהוא יברר את זה." הוא השיב על השאלה שהסתובבה בראשי.
הנהנתי לעברו והבטתי בשעון "אנחנו צריכים להתחיל את היום שלנו, אני חוזרת לבית להתארגן." הוא רק הנהן בחטף לפני שעברתי את הבית שלו וחזרתי לשלי.
האמנתי שאיתן יכול למצוא את אלו שחיפשתי, יותר נכון לומר שרציתי להאמין בכך, היה משהו מפתה כמעט בלשכוח את הבעיות שלנו לאחרונה ופשוט להירגע.
לא ידעתי אם היינו קרובים באמת לסיום הפרשה הזו או רק בתחילתה, והרגשה שלי הייתה שהיינו רק בהתחלה, שהקצה חוט הזה יוביל אותנו לפרשה מסובכת יותר מכפי שנחשוב והתחושה הזו הפחידה אותי.
לא יכולתי להתעסק בזה יותר מידי, הפעם האחרונה שהייתה לי תחושה לגבי משהו רע, זה בהחלט הסתיים רע, הכי רע שיש והייתי חייבת לנער את המחשבות ממני.
*
זה היה לאחר הצילומים שאיתן התקשר להודיע לי שהם מצאו את המקור שפרסם ראשון את התמונה שלנו.
זה היה אתר אינטרנט זניח ולא מרכזי שעשה זאת, מה שהיה מפליא בהתחשב ברמת הגישה והתחכום בו הם השתמשו, או אולי מכיוון שלא היה להם משאבים גדולים הם היו צריכים להשתמש בטכניקות, ובכן, מפוקפקות.
היה להם משרד בלונדון ודי קרוב לאתר הצילומים שלנו, איתן חשב שזה יהיה טוב עם אבדוק זאת, הוא שאל עם אצטרך מישהו נוסף איתי, אך הנחתי שלא באמת נשקפה לי סכנה ולא התכוונתי לחשוף את עצמי. לא היה צורך בכך.
מתברר שדין חשב אחרת ממני וכך הוא מינה את עצמו למלווה שלי, למשימת החקירות הסודית שלי.
הרמתי גבה בשאלה בזמן שמסרתי לריי את הכתובת שאליה היינו צריכים.
"אין לי בעיה שתבוא איתי, בדרך כלל אני השומרת ראש שלך וצריכה לשמור עליך, אך כרגע יש לי נושא חשוב יותר על הפרק, אל תפריע."
"האומנות לחימה שלי די טובה."
הרמתי גבה בספקנות, אבל הנחתי שאם זה עזר לו להיכנס לצרות ולהילחם ללא סוף, זה כנראה מספיק טוב כדי להשאיר אותו הפעם מחוץ לצרות.
ביקשתי מריי שיעצור לנו כמו רחובות לפני, השעה הייתה מאוחרת למידי, הנחתי שאם הבגדים השחורים שלי לא אמשוך תשומת לב מיותרת.
הנחתי לשערי ליפול על פניי ולא טרחתי להרים אותו או לאסוף אותו.
הבטתי לעבר דין שלבש חולצה לבנה שהייתה בולטת מידי לדעתי, הג'ינס שלו היה כהה מספיק, אבל החולצה לא.
"אין לי חולצה כאן, אנחנו נצטרך לחזור לבית שלי ולקחת."
נאנחתי ושילבתי את ידי "זה לא עומד לקרות." הודעתי.
הוא חיקה את תנועתי והרים גבה "מה תרצי שאעשה אז?"
איך באמת התכוונתי לפתור את הבעיה הזו?
❃❃❃❃❃❃
שימו לב שהעלתי 2 פרקים היום.
באהבה,
וויט אנג'ל.
YOU ARE READING
Always
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר שני בדואט "הנצח". 1. Never 2.Always אי אפשר לקרוא את הסיפור הזה ללא הסיפור הראשון בדואט. וודאו שאתם קוראים את הדואט לפני הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. לא היה לי סיכוי לאהבה, בהתחלה לא האמנתי בה, ושסוף סוף התחלתי להאמין, חשבת...
