פרק 9

40 5 0
                                    

פרק 9 

"קחי, די חם היום." הבטתי לעבר הגבר שהושיט לי את בקבוק המים, חיוך היה נסוך על פניו וגומה קטנה הייתה בצד פניו, השיער החום שלו היה מעט מבולגן, על עיניו היו משפי שמש שחורות שלא אפשרו לי לראות את עיניו.

"תודה." לקחתי את הבקבוק מידו "לדעתי המזג האוויר די נעים."

"עכשיו אני בטוח."

הרמתי גבה ושאלתי "במה?"

"בכך שאת לא מפה."

הבטתי לעברו ומשכתי כתפיים "זה לא סוד."

"איך לונדון עד עכשיו?"

"נחמדה, אני מניחה."

"זה הכול?" הוא הניד בראשו בחזרה לעברי, הוא הושיט את ידו לעברי "אני ג'סטין, את יכולה לקרוא לי ג'ס."

"אני דניאל, אין קיצורים." לחצתי את ידו.

"אפשר לקרוא לך דני?" הוא אמר בחצי שאלה.

הבטתי בעיניו והתקדמתי לעברו צעד אחד, הקול שלי היה שקט וברור "בלי קיצורים." התכוונתי לאיים אך בעיניו את ראיתי רק ריצוד של שעשוע, הוא מהיר לקחת צעד אחורה ולחייך "כרצונך."

"דניאל, יש לך אישיות מעניינת, אני מקווה לראותך לעיתים קרובות." הוא קרץ לעברי.

שילבתי את ידי והבטתי לעברו בחצי חיוך "אין ספק."

"והבטחון שלך לא רע, טוב אם כך אני מסכים לך להיות חברה שלי."

"מי אמר שאני מעוניינת?"

"זה מוזר, את יודעת, את באמת לא מכירה אותי?" הוא השיב לעברי.

הנדתי את ראשי באדישות. לא ידעתי אם הייתי אמורה להכיר אותו, כל מה שרציתי היה שהוא יעזוב אותי לנפשי, אבל כל מה שהשגתי היה שהוא התעניין בי יותר, אפקט הפוך, ככל שיותר לא רציתי את קרבתו, כך הוא נשאר יותר.

אולי אני צריכה להתעניין בו בחזרה? זה אולי יגרום לו להסתלק?

הוא משך בכתפיו "אני מניח שזה יותר טוב ככה, תוכלי להיות באמת חברה שלי, אני צריך אנשים כמוך בחיים שלי."

נאנחתי "אני לא חושבת שאני מעוניינת בך בחיים שלי."

"את יודעת גם איבדת מישהו, את לא יכולה לתת לפחד מפני כך שתאבדי מישהו שוב, לעצור אותך מלהכניס אנשים אחרים לחיים שלך."

הבטתי בו המומה ומלמלתי "איך אתה-?"

הוא משך בכתפיו והביט לעברי בחיוך רווי עצב "אנשים דומים מזהים זה את זה."

שמו נשמע והוא הסתובב והניף את ידו לעבר מי שקרא לו, נשארתי נטועה במקומי בלי יכולת להגיב באמת.

הוא השיט לעברי כרטיס ביקור "אם תחליטי אחרת, תתקשרי אליי." לקחתי מידו והוא עזב.

*

AlwaysWhere stories live. Discover now