פרולוג
התיישבתי במיטה והבטתי לעבר הגבר שלא הכרתי שישן, שגבו הופנה אליי, הבטתי בשעון שעל ידי השעה המחוגים הצביעו על כך שהשעה הייתה אחד בלילה בערך, היה לי פחות מחמש שעות לישון עד השעה שש בבוקר, אבל הייתי חייבת לצאת מפה, אין טעם לבזבז את הזמן שלי כאן.
התחלתי לחפש את בגדי בחדר, החזייה שלי והתחתונים שהיו זרוקים, שמחתי על כך שהעדפתי לבלות עם שמלות, היה קל לצאת מהן והיה קל להיכנס אליהם בחזרה, הג'קט השחור שלי היה זרוק על הרצפה, הרמתי אותו ונערתי קלות.
בוודאי הרעש גרם לפרטנר שלי ללילה להתעורר מכיוון ששמעתי תזוזות מכיוונו, הרמתי את עיניי בדיוק לפגוש את אלו שלו "את הולכת?" הוא שאל, קולו חלש והוא נשמע תשוש ועייף.
"יש לי מקום אחר שאני צריכה להתעורר בו, וזה לא כאן." השבתי, קולי נטול רגש ומרוחק והוא התרומם מעט ונשאן על מרפקיו "זה היה מעולה, תשארי את המספר שלך על הדלפק." הוא אמר בחיוך חצי ישנוני וחצי פלרטטני.
גלגלתי את עיניי והשבתי "אין בזה צורך."
לא חיכיתי לתשובתו, למרות שהוא נראה מופתע, הייתי צריכה כבר לצאת משם. לקחתי את נעליי ואת התיק הקטן שלי ויצאתי, לקחתי מונית בחזרה לביתי.
דחפתי במהירות את הכסף לידו של הנהג, ורציתי במעלה המדרגות לעבר ביתי, אפילו לא התאמצתי על מנת לתור את האור, פשטתי את בגדיי ונכנסתי להתקלח. גם אם היה לי חמש דקות לישון לעולם לא אכנס למיטה אחרי סקס עם גבר זר. לא למיטה שלי, שלנו, לעולם לא.
יצאתי מהמקלחת לאחר כמה דקות ולבשתי חולצה רחבה ונכנסתי למיטה.
לא לקח זמן רב עד אשר נרדמתי, הבילוי במועדון והסקס אחר כך עשו את העבודה שלהם – הייתי מותשת.
*
יבבתי בתסכול שהשעון המעורר שלי צלצל, על מנת להעיר אותי. אהבתי לישון ורציתי להתעורר מאוחר יותר, חמש שעות שינה לא הספיקו לי. לחצתי על המסך עד השעון שלי הפסיק לצלצל והסתובבתי לצד השני והמשכתי לישון.
לאחר חמש דקות שיר מוכר התנגן, וידעתי שזו קרן, שאלוהים יעזור לי אבל הילדה הזו לא תיכנע עד שממש אענה לה, היא תמשיך להתקשר שוב ושוב, לכן עדיף לענות לה בפעם הראשונה.
"הלו," לחשתי בקול צרוד מעייפות
"זה השבוע האחרון שלנו לפני החפש"ש!" היא אמרה בהתרגשות, יכולתי לדמיין אותה קופצת מעלה ומטה.
"מדהים." אמרתי באדישות.
"איפה את? נו, בואי כבר! תקימי את עצמך ובואי!" לרוב התרגשות שלה מדבקת, אבל כרגע בוקר והייתי ממש עייפה וכנראה שאין משהו שיגרום לי לנתר החוצה בהתלהבות מהמיטה החמימה שלי, גם לא זה שעמדתי סוף סוף להשתחרר.
"בסדר, אני באה." השבתי כמעט בייאוש כי ידעתי היטב שהיא לא תעזוב אותי.
"הלכתי להתכונן, נדבר כשניפגש." אמרתי לה, הורדתי את הפלאפון מאוזן שלי ושמעתי את הצרחות שלה מהצד השני "שלא תעזי לנתק ל-" אבל זה כבר מאוחר מכיוון שלחצתי על סיים וניתקתי.
YOU ARE READING
Always
Lãng mạn✯הסתיים✯ M×W ספר שני בדואט "הנצח". 1. Never 2.Always אי אפשר לקרוא את הסיפור הזה ללא הסיפור הראשון בדואט. וודאו שאתם קוראים את הדואט לפני הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. לא היה לי סיכוי לאהבה, בהתחלה לא האמנתי בה, ושסוף סוף התחלתי להאמין, חשבת...
