היא והעיניים האפורות-פאנפיק דרמיוני

אני איתך גמרתי!

דראקו עלה למעלה לחדר המדריכים.

הוא התיישב על המיטה וחשב על כל מיני דברים,

מה קרה לו עם גריינג'ר היום?

מי היא חושבת שהיא?!

הוא ידע שמשהו קורה, רק הוא לא ידע מה, ואיך...

רעש הגיע מהחלון של החדר והפריע למחשבות של דראקו,

היה בחוץ ינשוף,

דראקו התקרב לחלון ופתח אותו, והוציא את המכתב, וראה את כתבה המסודר והיפה של הרמיוני,

..................................................................
"היי דראקו,

מחר הנשף, צריך לבדוק שהכל מוכן.

בשעה 14:00, בחצר של בית הספר. לא לאחר!!

הרמיוני גריינג'ר"
..................................................................

"עוד פעם היא קוראת לי דראקו?"

דראקו לא ידע מה השעה, וחיפש אם יש שעון באיזור,

"אציו שעון," פתאום מהמיטה של הרמיוני עף לכיוונו של דראקו שעון מוגלגי,

דראקו נזהר שלא לגעת בזה וזז הצידה, כך שהשעון נפל על הרצפה.

"קולומונל שעון,"

השעון ריחף באוויר ודראקו ראה שהשעה כבר 13:58,

"אוףף, לכל ה -"

___________________________________________

דראקו התקרב לחצר וראה לבבות מרחפים וזוהרים בורוד, שולחנות מכוסים במפות אדומות, שטיח לבן עם עלי ורדים אדומים מפוזרים שבסופו יש רחבת ריקודים לא קטנה ולא גדולה, שלטים יפהייפיים עם כיתובים לכבוד היום, ומאכלים שונים.

"הגעתי, גריינג'ר"

הרמיוני נבהלה קצת והסתובבה לאחור,

"דראקו! אל תבהיל אותי ככה!"

"מה יש לך עם ה'דראקו'?!"

"אז איך אני אקרא לך?"

"לא יודע - איך שתמיד קראת לי.."

"..מאלפוי?"

"עכשיו הרבה יותר הגיוני.."

"תקשיב, אני לא יודעת מה עובר עליך פתאום, אבל זה לא מצחיק! במשך כל היום התעלמת ממני, הצקת לחברים שלי, ועכשיו אתה גם כועס עליי על זה שאני קוראת לך דראקו!"

"מה קרה לי?!" התעצבן דראקו, "ממתי אנחנו חברים?! מה קרה לך פתאום בבוקר -"

"אני שמחה שהעלת את הנושא - מה פתאום נראה לך שאתה מקלל אותי? לא שמת לב אליי בחדר אוכל, אז רק רציתי לבדוק אם אתה בסדר, אבל לא! אתה עשית לי 'פטריפיקוס טוטאלוס'!"

"אם את רוצה שוב, זאת בדיוק הדרך!"

"דר - מאלפוי. אני לא עשיתי לך כלום! מה קרה לך? אני באמת רוצה לעזור!"

"במה יש בדיוק לעזור? לא קרה לי שום דבר, זאת הבעיה שלך! אנחנו אף פעם לא היינו חברים, ובחיים גם לא נהיה! אמרתי לך, את לא ראויה לנשום את האוויר שאני נושם! בוצדמית מגעילה!"

הרמיוני נפגעה ממש,

היא לא רצתה לראות אותו יותר,

"טוב, איך שאתה רוצה."

דראקו עמד שם ולא הבין למה היא מתכוונת,

"אני איתך גמרתי! תמשיך אתה מפה לבד!"

הרמיוני הסתובבה והלכה.

"נו - גריינג'ר!"