אַטְמוֹ ❃ סֵפֶר שֵׁנִי

◼️ יְרִידָה - חֵלֶק דַּלֵ"ת

נ.מ שלישית
_____

"מה תרצי לאכול הבוקר נטלי?, אביך אמר לי שלא אכלת אתמול בערב אז שאדאג שתאכלי היום."

"אני באמת מודה לך אופרה אבל אני לא רעבה. אני מרגישה שהקיבה שלי הצטמקה שוב, אם זה אפשרי בכלל." נטלי הודתה בעוד שהיא אירגנה את התיק לבית הספר, היום הראשון של השנה האחרונה. יום הולדת 17 עבר חלק, ללא עכבות ובעיות, רק מסיבות ויציאות מלאות סמים ואלכוהול, לא שהיא באמת עשתה את כולם, אבל בהחלט נהנתה מהאווירה שהאנשים בפראנס השרו סביבה. "אם יורשה לי להגיד באופן אישי," אופרה החלה להגיד באופן שיישמע יותר מתוקף עצה ופחות שיפוטיות, "את הרזת באופן לא מאוד הדרגתי בשנה האחרונה, אחריי הכל, אז אני חושבת שהתיאבון שלך השתנה. הקיבה שלך בהחלט לא התכווצה."

אם עד לפניי שנה נטלי הייתה עומדת על המשקל ורואה שבעים קילוגרמים שעשו לה התקף לב קטן בכל פעם שהביטה בהם, עכשיו היא הייתה מסתכלת על המשקל בעשרים קילו פחות והמון בעיות בדימוי הגוף. הדאגה של בראד לכך שתרזה הכל בחזרה ותחזור למשקל ההתחלתי שלה בהחלט בא לטובתה, כלומר, היא הרזתה וחזרה לגוף שלה. אימוניי העידוד החזירו לה את החיטוב ואף שיפרו אותו כשהתחילה ריצות ובראד התעקש על שתלך למאמנת ככה שאפילו קוביות היו בגדר מציאות עבורה. אנשים הביטו בה וקנאו, אין בזה ספק, אבל כשהמניע מאחוריי אורח חיים קפדני שכזה הוא מראה חיצוני ולאיו דווקא בריאותי, זה שובר את רוח האדם.

היא לא אכלה דבר מלבד ירקות, לחם שחור, פירות, וביצים. בראד לא נתן לה שוקולד, לחם חיטה לבן, מוצריי חלב ובהחלט ובהחלט שלא מזון מהיר. הוא לקח את העיניין הזה ברצינות יותר ממנה, המזון והתזונה הם בראשית הרשימה - ככה קארן הייתה אומרת. קארן שמבנה גופה היה של דוגמנית מקצועית, לא נועד לפסוח גם את הבת שלה. עם זאת, הזוהר חזר לפנייה של נטלי, היא החלה להשקיע בעצמה. קיצרה מעט את שיערה, השתזפה בקיץ, למדה איך להתאפר בעזרתה של סאני ובעיקרון - להחזיר לעצמה את החיים שלה שלא חוותה אותם במלואם כבר שנתיים. ועכשיו, ביום הראשון של השנה האחרונה לתיכון, היא חשבה שזהו. אין משהו שיוכל להפיל אותה יותר, היא קיבלה כל מה שרצתה. חוץ מ...דבר אחד. או בעצם, שניים. אבל את השני לא נזכיר כלל וכלל.

"טוב אני לא יודעת מה זה שעובר עלייה, אבל אני אקח סלט. אני אוכל את זה כבר בדרך כי אני פשוט מאחרת!" היא זרקה את הילקוט שלה על כתפה ודחפה את שיערה הארוך והמוחלק לאחור, כי אפילו שגזרה אותו הוא עדיין היה קשה מנשוא. היא חטפה את הטלפון שלה ורצה במורד המדרגות, בדיוק אז שומעת את צילצול ההודעה שפחדה לקבל.

אוסבורין - אני מחכה לך יקירתי

"פאק!" היא רטנה כשהגיעה למטבח, האוכל כבר היה מוכן על השיש לפניי שהיא חטפה אותו יחד עם משקה חלבון שהמליצה לה המאמנת. "שיהיה לך יום טוב, נטלי!" אופרה המבוגרת קראה לה כשהיא כבר הייתה על יד הדלת, חיוכה הקורן של נטלי בהק עד אלייה והיא השיבה לה בחיבה כנה ואמיתית, "תודה אופרה! שיהיה גם לך יום טוב!" הן נופפו אחת לשנייה פעם אחרונה לפניי שהיא יצאה מהדלת בכמעט טריקה ואז נזכרה על כך שבראד העיר לה שאם עוד פעם תעשה את זה הוא יכריח אותה לשפץ את הדלת בעצמה לכן נזהרה וסגרה אותה בעדינות.