אַטְמוֹ ❃ סֵפֶר שֵׁנִי

🤱🏻 רְגָעִים

נ.מ דניאל
____

סחבתי אותה על ידיי. היא ליפפה את רגלייה סביבי כמו דוב קואלה שנאחז בעץ. הרטיבות שלה משאירה כתם על בגדיי וידעתי שהיא נבוכה בגלל זה אבל ניסיתי להסביר לה במיטב השכנועים שלי שזה ממש לא הפריע לי. כביסה אחת והכל יירד. החום שלה קרן והרתיח את הבטן התחתונה שלי, עד שעלינו למעלה ונכנסנו לחדר השינה הייתי בטוח שהיא רותחת.

״בואי נשטוף אותך.״ הנחתי אותה על רצפת השירותים והלכתי לכיוון המקלחת בכדיי להריץ את המים החמים. פשטתי גם אני את הבגדים שלי וזרקתי אותם לסל הכביסה. נטלי התקדמה אליי והורידה ממנה את החזייה שלה, עירומה מולי לגמריי. לא תכננתי לעשות לה דבר נוסף, רק מקלחת תמימה, אבל כשראיתי איך היא מסתכלת על צורתי העירומה, לא יכולתי שלא לגחך. היא עצרה את רגלייה ממש על יד פתח המקלחת, מביטה בי.

״לא עוד. אני מותשת.״ נתנתי מכה קטנה לישבנה המגורה מה שגרם לה לנשום עמוק, ״תכנסי פנימה כבר.״
המים החמים עטפו אותה במידי, מרטיבים את השיער האסוף שלה במעט והופכים אותו לכהה אף יותר. כאילו ואין זכר לבלונד המלוכלך. טיפות המים החליקו מגופה ועטפו כל קימור, שפשפו אותו. היא החזיקה בידי ומשכה אותי מתחת למים החמים, מביטה מעלה אליי.

היא הניחה את הידיים שלה על המותניים שלי, מלטפת בעדינות ואז עולה מעלה ומעלה על ביטני, מסרטטת באצבעה שוב כל קעקוע וכל שריר. זה העביר בי צמרמורת שגרמה לי להיצמד אלייה אפילו יותר, ללחוץ את גופה כנגד שלי. לעצור את התחושה הזו שמכשפת אותי - כי היא שולטת בי. לא ידעתי איך אני אמור להרגיש עם זה. מעולם לא הייתי אובססיבי במערכות יחסים, מעולם לא היה בי הצורך לשלוט על מישהי והנה אני מרגיש שכאן אני לא השליט. אני לא החזק. היא שולטת עליי בהכל - במחשבות, במעשים, בשיקולים. כל צעד שלי נתון בה.

היא עוטפת את זרועותייה סביבי ומתכרבלת קרוב אליי. הראש שלה על הלב שלי והשיער נדבק לגופי, אני רק ליטפתי אותו והעברתי דרכו אצבעות בכדיי שלא יווצרו לה קשרים. השקט שעטף אותנו היה אחד נעים, נעים מדיי. דניאל הקודם היה חושב שזה אולי השקט שלפניי הסערה, שזה יותר מדיי טוב מכדיי להיות נכון. ולי לא מגיע טוב. אני צריך לעבוד קשה, ואני לא יודע אם עבדתי קשה מספיק.

הנחתי את ראשי על שלה לפניי שסגרתי את המים, אוסף את סבון הגוף ושם כמות נדיבה על ידי. ״לא, אני רוצה.״ התכוונתי למרוח אותו על גופי אבל היא בשנייה לקחה את ידי וחטפה ממני את כל מה שהיה לי, ואז יורדת מטה ומתחילה לסבן. מהרגליים, מעלה ליריכיים, עוברת במבט חשדני את אזור המפשעה. כל נגיעה שלה הצליחה לערער אותי הרחק משפיות, בחיים לא נשמתי נשימות כל כך שטחיות.

היא מסתכלת על גופי כשהיא מנקה אותו, נראית מרוכזת למדיי. אהבתי את איך שהיא מסתכלת, בכוונה וברצון טוב. ״אתה חייב לאכול יותר דני׳. אתה דיי רזה.״ ואז היא אומרת הערות כאלו שגורמות לי לצאת מרצף המחשבות שלי חזרה לארץ. ״אני בן 36 נטלי, אני צריך לאכול פחות.״ הוא הגיע לזרועותיי ונתנה להן הרבה אהבה, מלטפת אותן בחסות הקצף הריחני.