אַטְמוֹ ❃ סֵפֶר שֵׁנִי

💅🏻 שָׁם

נ.מ דניאל
_____

קאיירו לגמריי יוצא מגדרו בשבילנו

באמת? מה הוא עשה?

הוא הודיע לנו שאחד החברים שלו אירגן לנו הלילה מקומות למועדון החדש שלו. משהו בסגנון תאילנד

וואו, נשמע ממש מתחשב. אז אני מניח ששנינו מחר בבוקר נהיה קצת מחוקים

אם אני מכירה אותך מספיק טוב, ואני מכירה, אני חושבת שאתה תהיה מחוק הרבההה יותר ממני. אבל כבר דיברתי עם סארי והיא תטפל בך כמו שצריך.

אז עכשיו את מארגנת לי שירותיי בייביסיטר מאחוריי הגב?

זה לטובתך, בייבי. אני לא רוצה שבעלי לעתיד יהיה חצי מבוזבז בחתונה שלנו

טוב, זה מאוד מתחשב מצידך. אבל אני דיי בטוח שאני אוכל לדאוג לעצמי

לא תזיק גם קצת דאגה של אישה, או אחות שמאוד אוהבת אותך

אוקיי, תודה דני'

החלפנו עוד כמה דברים אחרונים לפניי שניתקתי את השיחה, מכניס את הטלפון שלי חזרה לכיס לפניי שאני נכנס לבית הקברות עם שאר משפחתי. "המקום כל כך יפה." אלכסנדרה לוחשת באוזני כשאנחנו מתהלכים בשלווה לכיוון קברה של אימי, השקט המחפיר פה תמיד העביר בי צמרמורת קשה. הינהנתי לדברייה ופניתי שמאלה, זוכר היטב היכן מקומה של אימי.
"אני שמח שיכולת לבוא. במיוחד בשבילה." מבעד למשקפיי השמש אני רואה אותה מהנהנת, אבל קשה היה לקלוט את ארשת פניה במיוחד כי גם היא שמה משקפיים כהות וגדולות שהסתירו חצי מפנייה. "אני חושבת שזה כבר היה צריך להיעשות ממזמן." ארסנל הדביקה את הקצב מאחורינו, זה רק גרם לי להרגיש בחסרונו של בן דודתי. רומיאו נשאר עם הילדים בוילה על מנת לשמור עליהם. הלוואי שגם הוא היה יכול לבוא ולהיפרד מאימי, אבל יש לו עוד כמה ימים כאן. אני בטוח שזה עוד ייתאפשר לו.