Fake invitation 〉fm sequel

29〈 secret partner

הארי.

ישבתי על הספה, פייטון ישבה לצידי וצפתה בטלוויזיה. בשלב מסויים היא נרדמה והרמתי אותה בעדינות אל המיטה, כיסיתי אותה והזזתי את קצוות שיערה מפנייה.

״אתה עוד כאן?״, שמעתי קול מוכר. הסתובבתי במהירות וראיתי את קסידי.

״יש לך מזל שההורים שלי חזרו מבדיקה מהמרפאה, הם מדברים עם דין למטה.״ קסידי אומרת, מנסה לזרז אותי. לאחר מכן היא מבחינה בפייטון.

״השכבת אותה לישון״, היא ממלמלת, מביטה במבט אימהי אוהב.

הנהנתי. ״היא נרדמה עליי כשצפינו בטלוויזיה...״ השבתי.

היא חייכה. לאחר מכן המבט הלחוץ שלה חזר.

״הו, נכון, שכחתי.״ גמגמתי, לוקח במהירות את מכשיר הפלאפון שלי מהשידה בחדרה של פייטון. נשקתי למצחה של קסידי ויצאתי במהירות מדירתה, יורד בחדר המדרגות במהירות. אני לא מסתכן בלהיכנס למעלית.

תוך כדי שאני יורד במהירות, אני קולט מה עשיתי.

אחרי כמה דקות של ירידה במדרגות, הגעתי ללובי הבניין. אין אף אחד. הם בטח עלו.

החלטתי בכל זאת לצאת מהדלת האחורית אל החנייה ושמעתי חבטה חזקה כשפתחתי את הדלת.

״אוי, סליחה.״ מלמלתי בהתנצלות. אני כזה מגושם.

״הארי?״, הוא שאל. כמובן, אבא של קסידי, איך לא ראיתי את זה מגיע.

״אה...המ. היי?״, אני ממלמל.

עזרתי לו מעט כדי להיכנס עם כיסא הגלגלים.
״איך אתה...מרגיש?״ אני שואל.

״הרבה יותר טוב, תודה. איך אתה?״, הוא שואל בחזרה.

המהמתי משהו שאפילו אני לא הבנתי.
״אז מה אתה עושה כאן?״, הוא לבסוף שאל. כיווצתי את שפתיי.

״הו, שמרת על פייטון?״, הוא מוסיף.

הבן אדם הזה....

לא ידעתי אם לענות או לא.
״דין אמר לי שאמילי שומרת על פייטון אבל אני יודע שהיא לוקחת שעות נוספות. למה אתה מתחמק החוצה?״

הוא הבחין שאני מובך ואז הוא חייך.
״לא אכפת לי שאתה זה ששמרת עליה.״ אלי אומר.

הנהנתי.

״אני גם מבין למה קסידי הסתירה את זה, בערך. כנראה שדין לא יאהב את זה. בעיה שלו.״

אני יותר מבולבל מאי פעם.

״אל תדאג, אני לא אספר או משהו כזה.״
הבטתי בו מופתע. ״כן?״

הוא הנהן.

״כמה זמן אתה וקסידי בקשר?״
״כמה...שבועות, חודשים.״ אני ממלמל והוא מהנהן.

״דין לא יודע״, הוספתי. אם הוא ייספר לו, הם יריבו, קסידי תכעס.

״זה לא חכם במיוחד. ראינו מה קרה בפעם הקודמת.״ הוא גיחך. הנהנתי.

״זה כבר ברור שלדין יש בעיה עם זה...אבל עם החברה שלך? היא בסדר עם זה, לא?״

״אההה״, גירדתי בעורפי.
״אין לי חברה?״

הוא מעט פער את עיניו ואז הנהן.
״אתה עדיין, אהמ, מחבב את קסידי?״

איך זה קשור אחד לשני?
הנחתי את ידיי על מותניי.

״מה גורם לך לחשוב ככה?״ אני ממלמל. אלי מחייך.

״אני חושב שגם קסידי מחבבת אותך״, הוא אומר.

הו, אני לא מתכוון ליפול בפח הזה.
״אני לא מחבב את קסידי, אנחנו פשוט חברים טובים.״ השבתי והוא הנהן.

״אני בטוח.״ הוא חייך ומשך בגלגליו כדי להתקדם פנימה ולהיכנס פנימה אל המעלית.

לפני שבכלל יכולתי להתחיל לחשוב על מה שקרה כאן, מכשיר הפלאפון שלי צלצל.

״הלו?״, שאלתי.
״אח יקר!!!״, הוא קורא בהתלהבות.

״אידיוט!!!״, השבתי באותו הטון, נכנס לחנייה של הבניין ומחפש את הרכב שלי.

״כבר מתגעגעים אלייך, מכוער. מתה אתה חוזר ללונדון?״, אנדרו שואל.

המהמתי ונכנסתי לרכב. ״מחר בבוקר כנראה. אתה חושב שאני לא אבוא ליום ההולדת שלך?״, גיכחתי והוא צחק.

״בסך הכל יום הולדת שלושים, למי אכפת?״ אנדרו משיב.

״לך.״ אני עונה ומתניע את הרכב.

״היום הולדת שלי לא תיהיה שווה דבר אם אני לא אוכל להציק לך בה, אז כדאי שתגיע.״ הוא אומר ואני מחייך לעצמי.

״בסדר, טמבל. אני אגיע.״ הוספתי. החלפנו עוד כמה מילים ואז ניתקנו.

רק כשהתחלתי בנסיעה בחזרה לבית המלון, נזכרתי שוב במה שאלי אמר.

אם יש בן אדם שמכיר את קסידי טוב, זה אבא שלה.

אני יודעת שזה קצר. ודי עלוב. וקצר מאוד. זה סתם סוג של פרק כי פרק הבא עולה מחר או מחרתיים!
תחזיקו מעמד עם הפרקים המשעממים האלו, כי מהפרק הבא אנחנו מתחילים עם 35 פרקים שאני אוהבת כל אחד מהם, אז אני מקווה שזה היה שווה לסבול את ה30 פרקים האלו?

השבוע עולה הפרק האחרון של הסיפור השני שלי, פרקשונל סמוק. מי שמחפשת סיפורים חדשים ועדיין לא ניסתה אותו, אז אתן מוזמנות לנסות?

ולמי שלא ראתה, התחלתי סיפור חדש! יש כבר פרולוג ו2 פרקים.

מבחינת עלילה הוא האהוב עליי ואני כבר מחכה שתראו את כל מה שתכננתי לגביו, אני ממש אשמח אם תנסו, אין לכם מה להפסיד!

קוראים לו Jolly shields, הוא בפרופיל שלי.

אגב, מי שמעה את 'דראג מי דאון' כבר? (;
אני כבר לא מעריצה של וואן דיירקשן יותר משנה, אבל אני אישית אהבתי...אתם?

יום טוב שיהיה לכם!