הארי.
אנחנו יושבים מול הטלוויזיה, מחכים ל'הקרנת הבכורה' לפרסומת שלי לנספרסו.
"ג'ורג' קלוני עשה את זה הרבה יותר טוב", בן טופח על גבי ונעמד, הולך למטבח.
"זה שודר כבר?", אחי אנדרו יורד במדרגות, מהדק את עניבתו.
"כי אני צריך לצאת", הוא מוסיף."לא, כי חשבנו שלבשת חליפה בשביל הפרסומת של הארי", בן גיחך, אחי מגלגל עיניים ואני צוחק.
"מישהו רוצה קפוצ'ינו?", בן אומר.
אחי מרים גבות."לא?טוב, הארי, אתה רוצה? תמיד לך בסוף לא נשאר", בן אומר ואני מחייך.
(כאילו כמו בפרסומת המקורית וזהההה הבנתם?- הערה סתומה נוספת שלי)"מה אתה אומר...", נשפתי.
"הנה, עכשיו!", קראתי כשהסתכלתי על הטלוויזיה.אנדרו התקדם וצפה, בעוד בן סיים לערבב את המשקה שלו והצטרף ל'עמדת' הטלוויזיה.
"עדיין מעדיף את ג'ורג' קלוני", בן אמר.
"אתה זה שאירגנת את זה, נו", אני נאנח."אני חושב שיצא אחלה", אנדרו אומר, ואני כמעט מופתע, כי ממתי אנדרו מחמיא לי?
ואז הוא מסיים את המשפט."יחסית אלייך."
בן צוחק. "כמעט הופתעתי, סטיילס.", הוא משיב.
"טוב, יצאתי", אחי ממלמל ויוצא.
"אתה חושב שקסידי ראתה את הפרסומת?", שאלתי. בן הביט בי במבט מיואש.
"היא בטוח תראה-""מה לעזאזל!", שמעתי קול מוכר צועק ויורד במדרגות.
"הארי!", אלקס נוזפת ומניחה את ידיה על מותניה.
"למה לא סיפרת לי...אלוהים, בן, אל תגיד לי שאתה תכננת את זה." היא מדברת על הפרסומת.אז יכול להיות שדי...שכחתי לספר לה?
"אופס?", משכתי בכתפיי.
"כנ'ל להארי. לא יודע מה עבר עליי.", הוא אומר בדיוק כשהטלפון שלו מצלצל."אני כבר חוזר", הוא הלך למטבח כדי לנהל שיחה 'שקטה' בעוד שאלקס עוד מביטה בי.
"מה?"
"זה היה נורא."
"באמת?"
"טוב, זה היה נחמד יחסית אלייך אבל-"
מה נסגר איתם?
אני נאנח בהגזמה ואז צוחק, "אתם לא יכולים פעם אחת להחמיא לי?""אופס?", אלקס חיקתה את קולי והתיישבה על הספה.
"מה העניין, הארי? כבר כמעט חודש שאתה רודף אחרי התקשורת."
"מה רע בזה?"
"שתרמת להרבה אגודות? זה מעולה.
שהלכת להמון תצוגות ואירועי השקה, השתתפת בחמישה תכניות אירוח והעלת המון סרטונים ליוטיוב כמו איזה יוטיובר כושל...ממתי אתה עושה את כל הדברים האלו?", היא מצחקקת ואני מכווץ שפתיים.
YOU ARE READING
Fake invitation 〉fm sequel
Fanfiction❝הייתה להם תוכנית, לבנות חומה. הפרד מדהים שלעולם לא ייפול. כדי להפריד את עצמם, מכל הכאב, וכדי לשמור על הסיפור שלהם נעול. והנה לבנה ועוד לבנה, הם בנו אותה כל כך עבה וגבוהה, שהיא הסתירה את השמיים ואת כל קרני השמש. וכל אחד ואחד, נהיה כל כך אילם, זה היה...