נקודת מבט: קיילי מילר
הדייט עם ליאם עבר בהנאה, וגם הבוקר שאחריו.
הלכתי עם טומי אמא וליאם לפעוטון בפעם הראשונה של טום והוא די התאקלם במהירות, חזרנו הביתה ונרדמנו חבוקים על המיטה שלי אחרי לילה חסר שינה.
"קיילי..." רום לחש לי. "קיילי אני צריך אותך" הוא נגע בי בקושי והתרוממתי במהירות, נושמת עמוק ומתרוממת.
"מה קרה?" שאלתי וסירקתי את שערי.
"הדילר לא מופיע בשום מאגר מידע מלבד העדויות במשטרה, אנחנו חסומים" הוא אמר ונאנחתי, לוקחת את בקבוק המים שהיה לי בחדר ושותה ממנו ומרווה את צימאוני.
"שוק אפור?"
"כלום. יש לן סרדינים שמתלכלכים במקומו"
"מאפייה?"
"עובד מולם, לא איתם. הוא עצמאי לגמרי" הוא אומר ואני רוצה לשבור משהו.
"הוא מאיים לי על טומי!!" התחרפנתי. "הוא רוצה שאפטר ממנו!"
"אני אמצא לך אותו, אני האיש שלך בכיסא, זוכרת?" הוא שאל בחיוך מעודד וחיבק אותי.
"אני חוזרת לישון, תעיר אותי עוד שעה ואני אלך להביא את טומי" ביקשתי ממנו וחזרתי לשכב ליד לים הישן, חזרתי לחבק אותו ונרדמתי עד שרום העיר אותי, "ליאם" אמרתי בעייפות וניערתי אותו. "בייב קום!" ניערתי אותו מעט חזק יותר והוא פקח חצי עין.
"מה קרה שאני זוכה להשכמה מהמלאך?" הוא שואל בחיוך שחצן וקולו צרוד משינה.
"צריך להביא את טום ואני לא הולכת לבד" אמרתי ומשכתי אותו, בעזרת נשיקות וחיבוקים משכתי אותו מהבית והלכנו ברגל את מעט הרחובות עד לפעוטון.
"קלייי!!!" טום רץ אליי כשהוא רואה אותי, מחליף את סדר האותיות והתוצאה מתוקה מדבש.
"הי, גם ליאם פה! תגיד ליאם" ליאם אומר ותופס אותו.
"איאם" הוא אומר ושלושתנו צוחקים. ליאם אומר את שמו שוב ושוב. "איאם!, אייים!,יאים!," טומי מנסה בכל מיני צורות כשלחייו השמנמנות מקפצות מצד לצד
"טוב בואו נניח לזה" אמרתי והפרדתי במלחמת הוחרמה הזו.
"הבן שלכם מקסים," אומרת גננת אחת בחיוך זוהר. "הוא חכם, ונבון, ומתוק להפליא" כן. חבל שאבא שלו לא היה.
"הוא לא הבן שלנו" אמרתי. "הוא הבן של השוטר שנרצח שלשום..." אמרתי ופניה הלבינו.
"שמעתי על המקרה... זה נוראי... אני כל כך שמחה שהיה מישהו שידאג לילד" היא אמרה וליאם חייך בגאווה, מנשק את רקתי. "אז כמה שנים אתם נשואים?" היא שאלה בהתעניינות.
"אנחנו לא, אנחנו יוצאים שלושה חודשים" ליאם אמר והיא פערה את עיניה. יצאנו כשחיוך על שפתיינו וליאם החליט להוציא את כולנו למקדונלד'ס
הטלפון רטט וצליל הודעה נכנסת נשמע.
ברצינות?! עכשיו?!.
החלטתי להתעלם מההודעה ושלחתי חיוך לא ברור לליאם.
"מה קרה במסעדה?" ליאם שאל בתמיהה לפני שנפרדנו.
"סתם, איזו חברה שמתנהגת כמו אקס קרציה" התחמקתי.
"טומי חמוד" הוא אמר לי פתאום בלי קשר כשהתקדמנו למכוניתו.
"טומי המלאך" אמרתי בצחקוק עדין.
"שניכם מלאכים, משמחים אותי ונותנים לי אור"
"אתה לוקח אותו מחר מהגן?" שאלתי.
ליאם הנהנן ונישק את שפתיי. "לילה טוב מלאך" הוא אמר וחיבקתי אותו, הוא נופף לי לשלום וחזרתי הביתה, ישבתי עם שוקו ועם קטלוג בגדי ילדים פתוח, ומצד שני עם רשימת תרופות סבתא במצבים של מה יקרה אם...
אימהות במיטבה.
אמא שלי מעבירה לי קורס מורחב באימהות, אליפות עולם.
צרחות בכי תינוק נשמעו מלמעלה וקפצתי במהירות, מדלגת מדרגה ועוד אחת ונכנסת לחדר בסערה, מוכנה עם סכין שלופה להיכנס פנימה ולרצוח כל אחד שיעז להרים אצבע על טומי.
"קייי," טומי אמר בין בכי לבכי ואני מרימה אותו מהמיטה שלי, מחבקת אותו ומנענעת אותו באיטיות, מלטפת את שערו הרך ומרדימה אותו בשנית.
הנחתי אותו חזרה במיטה וכיסיתי אותו בשמיכה נעימה.
התיישבתי לידו והבטתי בו במבט רך, החום הזדחל לתוכי ובלי לשים לב טומי תפס פינה חמה בליבי.
"קיילי, יש לנו אורחים" אמא קראה לי. "הארי ודניאל פה" היא קוראת ואני מחייכת, גם להארי ודניאל יש פינה בלב.
ירדתי למטה. "הוא כנראה חלם חלום רע, השכבתי אותו לישון שוב" אמרתי והתיישבתי חזרה עם כוס השוקו.
הארי ודניאל הביטו בי מבולבלים. "אמממ לא שאני רוצה לחטט אבל... מי זה.. 'הוא'?..." הארי שאל בעדינות.
"הארי!, אני לא אצליח להוציא את התמונה של ליאם בחיתול ומוצץ מהראש לעולם." אמא אמרה וצחקקתי.
"הוא זה הבן שלי" אמרתי ושניהם השתנקו.
"מה?!?"
הסברתי להם בקצרה, משממיטה חלקים ועובדות פה ושם, לא משהו רציני.
"את מלאך" דניאל אומרת בחיוך.
מכירים את הרגע שהכל מתערפל ונהיה הילוך איטי ואז קורה משהו נורא ואין לכם יכולת לעשות משהו נגדו?. טוב... אני מכירה.
תקתוק מטבע על הרצפה גרם לליבי להיעצר, גם המטבע נעצר- ליד רגלה של דניאל.
"לא!!" צרחתי ובום נשמע.
הז'יטון לא התפוצץ. הוא היה גורם מסיח. הוא ירה בה.. הוא ירה לה בלב....
גופה של דניאל נשמט על הרצפה, מפרפרת בין חיים למוות והארי תופס אותה בהיסטריה.
"תזמינו אמבולנס!!!" כבר מאוחר מידיי. היא מתה.
-הודעה אחת שלא נקראה-
-מאת: הדילר-
אמרתי לך. תשחקי לפי הכללים שלי.
---------
שבת שלום חברה, אני כנראה לא אהיה זמינה בשבוע\ שבוע וחצי הקרוב אנחנו נוסעים לחופשה. וכמו בכל חופשה טובה- אין אינטרנט. היידד...
אבל זה לא אומר שלא יהיה מרתון רצחני כשאחזור.
YOU ARE READING
המלאך האחרון.✔︎
Action"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את...
