נקודת מבט: קיילי מילר
"ש- לום" אמרתי בחיוך קטן כשנכנסתי עם ליאם לביתו של רום.
כן... לא חשבתי על זה כנראה עד הסוף.
"הי קיילי אני בדיוק חשבתי ש-" רום יצא מחדרו ונעצר. "מה הוא עושה כאן?" הוא שאל בשקט.
"או, אמממ יש בעייה שאני כאן?" ליאם שאל בזלזול. "לא כי פשוט לדפוק את חברה שלי כבר עשית, אני מפריע?" הוא שאל בכעס.
"ליאם!!" צעקתי. בהלם. להיפגע? אין לי זמן.
"מה אמרת?" נחיריו של רום התרחבו בזעם.
לא. בהחלט לא חשבתי על זה עד הסוף.
"תדבר לידה בכבוד! היא לא חירשת!" הוא אומר והתכווצתי, התנחמתי בזה שטומי אצל אמא שלי.
"פתאום חשוב לך הכבוד שלה? לא היה לך איכפת לך שנישקת אותה שיש לה חבר, נכון?" ליאם שאל בכעס
"הדבר היחיד שחשוב לי פה הוא הוא הכבוד של קיילי, אתה מדבר אליה כמו כלבה שתמצוץ לך לפי פקודה!" רום אומר בזעם.
"תיזהר ממני! קיילי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם!" ליאם מתעצבן. "אתה רק שחקן רקע שמנסה להרוס את הכל!"
"בנים... דיי" התחננתי בשקט.
אחת הפעמים היחידות שאין לי דרך לשלוט במצב, הכדור התחיל להתגלגל בשלג, הוא גודל ודורס כל דבר שבדרכו וצריך רק לקוות שייעצר לפני שיזרע יותר מידי הרס.
"את מגינה עליו? את שמעת איך הוא מדבר אלייך?!" רום שאל.
"רום אני-..."
"את באמת נותנת לזה לקרות שוב?" הוא שאל וכאב נשקף בעיניו הירוקות
"רום זה מספיק!!!" צעקתי, הבנים נעצרו והדפתי את רום לקיר. "אף פעם, אבל אף פעם אל תערב אותי במריבות המחורבנות שלך. הייתי מובנת?!" שאלתי כשהעיניים שלי מוציאות אש. "ואתה!" פניתי לליאם. "בחיים אל תדבר ככה, לאף בחורה!" זעמתי. "מובן?!" שאלתי.
"סליחה נסיכה..." רום אומר בשקט. "זה לא היה לעניין." הוא בולע את רוקו והתחינה לסליחה נראית בעיניו.
הבטתי בליאם, מרימה גבה. אם לא הייתי אוהבת אותו הוא היה מזמן מתחת לבלטות שר שירי מיניונים ומתחנן לבננה.
"סליחה מלאך, לא היה מתאים" הוא אומר בכנות.
נאנחתי וחיבקתי אותו, מושכת את רום לחיבוק ומרגישה את הרתיעה הדו צדדית של שניהם. "הי! מי שירצה להיות לידי ילמד להסתדר עם השני!" הודעתי לשניהם והם נאנחו, שריריהם הקפוצים התרככו מעט.
"יפי, אחרי שסגרנו את הנושא הזה..." אמרתי והתנתקתי מרום, מביטה על ליאם. "אני צריכה לעבוד, תודה על הטרמפ" אמרתי ונישקתי קלות את שפתיו.
"מה? מה זאת אומרת? את עובדת פה? את לא גרפיקאית ומעצבת פנים?" הוא שואל בחשד.
"אני כן... גם" אמרתי. שיט לאיזו תסבוכת נכנסתי?!
צליל הודעה נכנסת גרמה לי לקפוץ אך ראיתי שזה הארי, והוא מוסר שהוא העביר את ליאו לדירה הישנה שלו.
נשפתי בהקלה והחזרתי לו שאני חייבת לו.
"את מוכנה לענות לי?" ליאם שאל והחזרתי את מבטי אליו.
"מה אני אמורה לענות לך? יש לי עבודה אני לא פאקינג משחקת!" התעצבנתי. אני מצילה את החיים של המשפחה שלי, ואם לא טוב לך יום טוב לך!
ליאם נשף בתסכול והעביר את ידיו על שערו. "מה את רוצה שאני אגיד לך, הא?"
באמת מה אני רוצה שהוא יגיד?...
ליאם יצא מהבית והשאיר אותי עם סימן שאלה גדול מרחף.
נקודת מבט: קייטלין מילר.
פצצה- היא כלי נשק בדמות מתקן נפץ, העשוי לרוב ממכל מתכתי הממולא בחומר נפץ. חומר נפץ זה מתפוצץ ויוצר הרס רב לרוב כתוצאה מהדף ורסיסים.
פיצוץ הפצצה נעשה על ידי מנגנון המכונה מרעום. מרעום זה יכול להיות מופעל על ידי קוצב זמן, שלט רחוק או חיישן מסוג כלשהו: חיישן לחץ אטמוספירי (לפיצוץ בגובה מסוים), מכ"ם, חיישן מגע או קרבה (חש את המרחק מהמטרה).
המונח "פצצה" משמש כיום בחוגים המקצועיים בעיקר לתיאור מתקני נפץ בלתי ממונעים המוטלים ממטוסים כנגד מטרות על פני הקרקע או הים. מתקני נפץ אחרים בשימוש צבאי הם רימונים, פגזים, מטעני עומק, טילים ומוקשים. בקרב הציבור הרחב, המונח "פצצה" משמש גם כמילה נרדפת למטען חבלה.
כן. בעלי מת ממטען חבלה.
למה הוא מת? כי הוא היה איש טוב. אנשים טובים מתים. זה למה אני נתתי לקיילי רשות ללמוד ולהילחם.
קיילי ילדה טובה. אבל היא יודעת לעשות את ההפרדה.
אדוארד לא.... אני מתגעגעת אליו כל כך...
אבל זה לא זמן לחלומות! יש לי נכד לטפל בו. אני אוהבת וגאה בקיילי על כל ההחלטות שלה, אני אוהבת אותם, את כולם.
קילחתי את טומי שהחל לגרגר לי בקול מתוק את השיר של המומינים, האכלתי אותו והשכבתי אותו לישון.
התחלתי לסדר את הבית ועליתי לחדרה של קיילי, החלפתי את המצעים ומצאתי מכתב לקיילי מליאם. לא הייתי צריכה לקרא כדי לשייך את הכתב לכותב.
בלעתי את רוקי ועצמתי את עיניי בבהלה. בבקשה שלא. בבקשה, בבקשה, בבקשה אלוהים שלא. רצתי לחדרי יחד עם מכתב האהבה התמים ושלפתי את מכתב האיומים שקיבלתי מהדילר עוד בזמן העבודה של אדוארד במשטרה. זה אותו הכתב.
צקצוק לשון לקוני נשמע מאחוריי.
נקודת מבט: קיילי מילר:
צלצול הטלפון נשמע והמספר של אמא על הצג.
"שניה רגע אני חוזרת" אמרתי לרום והתרוממתי, גבו אליי והוא מול המחשב.
"אמא אני-"
"קיילי!!! קיילי!!!" אמא צועקת ואני לא מאבדת שניה, רצה למטה ומתקדמת לעבר הבית בריצה טרופה.
"אמא דברי איתי, מה קורה?" אני צועקת לה בהיסטרייה.
"זה ליאם!! ליאם הוא ה-" אמא לא סיימה לומר את מה שרצתה ופיצוץ ענק נשמע ואחריו קטיעת הקו.
לא עברה חצי דקה ועיניי השלימו את המחזה הנורא ביותר שיכולתי לדמיין. הבית שלי הפך לפטריית הרס כתומה ואכולת דם.
כשאמא שלי והבן שלי נמצאים בתוכו.
YOU ARE READING
המלאך האחרון.✔︎
حركة (أكشن)"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את...
