"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!"
"אולי אתן לך לעזוב..."
"מ- מה?!"
"אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור.
"הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין
"והשניה?..." הוא שאל בחשש.
תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה.
הורדתי את...
ג'יזס.... @not_a_homen_being ו @liveInBooks404 רוצות להרוג אותי סופית, הם הביאו עליי את סקריים:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אז אמממ כן. אני פה, ומעלה לכם פרק אבל יש לי משהו לומר לכם שאמרתי גם לאחת הבנות:
לקיילי יש בעיות הרבה יותר גדולות מהיוצרת שלה, היא מתמודדת מול ההרס שלה.
--------
נקודת מבט: קיילי מילר
ישבתי ודיברתי עם הארי עוד זמן מה במטבח, השלמנו פערים וצחקנו על שטויות. אבל המטרה של השיחה היתה ברורה.
להוריד את הדילר מהגב שלנו.
דפיקה מהכניסה למטבח גרמה לשנינו להסתובב. "ליאם?" כיווצתי את גבותי והתרוממתי במהירות. "מה קרה? איפה טומי?" שאלתי בלחץ.
"תרגעי מלא, הוא למעלה עם אמא שלך, היא מקלחת אותו, הוא הקיא" הוא הסביר לי. מה הקיא?
רצתי למעלה וליאם בעקבותיי, נכנסתי למקלחת וראיתי את אימי מחזיקה בטומי הרטוב והעטוף במגבת
שטפתי אותו כבר, הוא נרגע, כנראה אכל משהו מקולקל" אמא מעדכנת ואני מרימה את טומי העייף ומערסלת אותו בידיי, מחתלת אותו ומלבישה לו בגדים נעימים.
"מחר, נשב על התוכנית" הארי אומר ואני מהנהנת, הוא מתחמק לחדרו ונותן לי את הספייס שלי עם ליאם.
אחרי שהתרחצתי בעצמי ולבשתי פיג'מה נעימה עליתי לחדרי, ליאם ישב עם ספר ילדים והקריא אותו לטומי שבדיוק נרדם
נפרדתי מליאם כי לא יכולתי שיישאר בבוקר....
נכנסתי לישון והתעוררתי משעון מעורר, שש וחצי בבוקר, התלבשתי בבגדי ריצה, אוספת את שערי הלבן לקוקו גבוה ומתוח, מכינה לי שייק חלבונים ובקבוק מים, מוציאה את הטלפון מהמטען ומחברת את אוזניות הבלוטוס, מנשקת את אימי לראשה ופותחת את דלת חדרי כדי שתשמע אם קורה משהו עם טומי.
התחלתי לרוץ את המסלול הקבוע שלי.
"היה היה פעם, אדם עשיר, הייתה לו האחוזה הנאה, החווה הניבה וכך גם העסקים, שלושה ילדים היו לו לעשיר. אבל מה לא היה לו? הבטחה לחיים ארוכים. הוא היה חולה, ועמד למות.
