"קיילי! את חולת נפש!" רום צועק לי באוזנייה כשכמעט נחשפתי לשומרים.
"אתה סתם מגזים" אמרתי, מייצבת את קולי במהירות וליבי פועם בקצב כפול. "אני שולטת בזה" אמרתי וירדתי באחד המרזבים, נוחתת ברצפה ונצמדת לקיר, יוצאת ונגלית כמה דקות לאחר מכן למאבטח.
"מי אתה?" הוא שאל מהכניסה למתחם והרים נשק לעברי.
"יש לי פגישה עם הדילר" אמרתי ושלחתי לעברו את הכרטיס. "ואני לא אתה." הוספתי, הוא עיין בו לכמה שנית ושלח אליי במטים.
"אחריי" הוא אומר ולוחץ על כמה כפתורים, פותח את השער ומכניס אותי למין מועדון, "מכאן" הוא פותח לי דלת שמובילה לחדר המתנה יוקרתי. "חכי עד שיפנו אלייך." הוא פוקד ונעלם.
אז חיכיתי. איזו ברירה יש לי בדיוק?.
"סקריים" מישהי חטובה, לבושה כמזכירה פנתה אליי, לא מרוגשת מהרעיון שאני מסוגלת להוריד לה את הגרון. "הבוס קורא לך", היא אומרת בקרירות והולכת מהמקום.
התרוממתי והלכתי לחדר בעל הדלת השחורה ודפקתי, אני לא מתחכמת יותר. לא כשחייה של אימי תלויים על הכף.
"היכנסי" קולו המעוות והמפחיד גרם לי לפתוח את הדלת, המשרד מעוצב בסטייל קזינו, נברשת מוזהבת תלויה מהתקרה, רצפת שיש יוקרתית, ובכלל- כל המקום זועק יוקרה. לי הוא זועק לברוח. "שבי" הוא החווה לי בידו על הכיסא המעוצב בצידו השני של השולחן. הוא ראה את היסוסי, נאנח ואמר "את לא תתחשמלי." הנחתי לעצמי לשבת בכיסא ששוקע מעט ברכות.
"על מה רצית לדבר?" שאלתי, בוחנת את המסכה שהלבנה על פניו.
"יש לי בעיה" הוא אומר, רוכן אליי מעט ומחבר את ידיו כך שאצבעותיו שלובות.
"הבעיה קשורה אליי?" שאלתי, קולי קר אך ליבי פועם בפחד. מה אני קשורה אליו?!
"לא. לא הפעם" הוא אומר והדופק נרגע... בערך.
"אז למה אני פה?" שאלתי כדי להבין את המצב.
"את פה כי יש לי משהו שאת צריכה." הוא אומר.
"אני אמורה לנחש מהו?" שאלתי
"לא. תני לי להסביר לך משהו." הוא מתחיל, לוקח ז'יטון בידו ומעביר אותו על אצבעותיו בקלילות ובמיומנות
הז'יטון הזה יכול לפוצץ אותי. הוא יכול לשרוף אותי או לחנוק אותי בעשן. כל זה מחפץ בגודל כפתור שהוא כלי משחק.
ואני לא האדם שמחזיק את המשחק הזה.
"אני בעל עסקים מסועפים ברשת השוק הלא חוקי" הוא מתחיל. "יש את השוטרים הטובים, לא עושים דבר שלא מסוגלים לגשת אליו כראוי, יש את השוטרים המעצבנים שהם קוץ בתחת-" הוא אומר.
"הארי לא קשור לזה! הוא שוטר טוב!" אמרתי בבהלה. הארי לא יסתבך ככה! לא איתו!
"מישהו דיבר על האח שהוא סמל למופת במשטרה?!" הוא הרים גבה בזלזול. "לא. אז אל תקפצי לדבריי כמו ילדה בת שנתיים" הוא אומר בקול מונוטוני.
YOU ARE READING
המלאך האחרון.✔︎
Acción"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את...
