נקודת מבט: קיילי מילר
"את באמת הולכת לעשות את זה?!"רום שאל כשהריץ נתונים על המחשב.
אפס!. נאדה!. זירו!. גורנישט!. קארו!. נור!. זארו!!!
כלום ושום דבר על בן אדם שפאקינג ממוטט לי את החיים!!!!
"למה אתה מחפש במאגר המשטרה?, זה לא כאילו מישהו בא להצטלם ואמר 'הי, קוראים לי הדילר, ואני מפוצץ ז'יטונים'." חיקיתי אותו בלעג.
"הקול שלו מעט עבה ונמוך יותר, תורידי אוקטבה" רום מציין.
"רום!!!!"
"מה? אני הכי חמוד בעולם ומצאתי אותו"
"אתה ממש לא הכי חמו- רגע, מצאת אותו?!" שאלתי בפליאה, מביטה במחשב.
"אמרתי לך שבמשטרה יהיה מידע עליו." הוא אומר בהתנצחות.
"מה הדפוס שלו?" שאלתי וראיתי פניות של עשרות אנשים ובכותרת רשום דילר בצהוב.
"למישהי יש מתחרה" הוא מציין בחיוך ואני חובטת בכתפו. "אוקיי, אוקיי סליחה! סליחה!" הוא אומר ומתנשף בעייפות ."ג'יזס..." הוא ממלמל ומקליד דברים במהירות. "אחותי הוא פסיכי..." הוא אומר ומצחו נחרש קמטים.
"גם אני. מה הדפוס שלו?" שאלתי שוב.
"דאמ קיילי... סתמי לרגע בחייך" הוא פוקד. אאוץ'. אחרי כמה דקות שקטות במיוחד הוא מרים את ראשו מהמסך.
"יש לי דפוס... ואת לא תאהבי אותו..." הוא אומר ומגרד את עורפו.
"דבר" פקדתי, מחזירה את השליטה לידיי.
"הוא צייד שוטרים" הוא אומר.
אוקיי... תתני תגובה בוגרת. "מה?!? למה?!?" התפרצתי בזעם.
"מסתבר שזה מה שהוא רוצה לומר לך קיילי, אבל את לא הולכת! אין מצב!" הוא מתעצבן.
"איזה מזל שאתה לא מחליט" חייכתי חיוך מתוק והוצאתי את המסכה השחורה. "ואתה יודע שאתה תעזור לי, אז למה להתווכח?" שאלתי ונישקתי את אפו בהתגרות.
רום האדים. "את... זה לא יפה מה שאת עושה" הוא נוהם ונאנח.
"זה אומר שאתה עוזר לי?" שאלתי בעפעוף עיניים.
"כן... לא שיש לי ממש ברירה" הוא אומר לי וחוזר לכיסא. "אבל ברצינות קיילי... אל תעשי את זה יותר... לא אם את לא מתכוונת" הוא אומר.
אופס?...
"תודה" אמרתי והוצאתי שלושה כוכבי הטלה ונעצתי אותם בחגורה הכהה, M16 תלוי על כתפי יחד עם שורת פגיונות, צמיד אצבעות ששולף סכין על ידי והחליפה כשלעצמה חסינת כדורים.
"אוקיי... הגזמת" הוא פוסק.
"ראית מה הוא עשה אתמול לאמא שלי!" נהמתי בכעס.
"הוא בא להבהיר נקודה קיילי, הוא לא יפגע בה שוב" הוא מבטיח.
"מאיפה הביטחון?" שאלי והורדתי את הברדס ודמעות זלגו מעיניי. "מאיפה אתה יודע אם כשאצא שוב הוא יופיע ויהרוג אותה?" שאלתי בכאב.
רום התרומם מהכיסא וחיבק אותי, מלטף את שערי בניחום. "כי הפעם אני שומר עליה" הוא אמר במין הבטחה.
"תודה" לחשתי לו.
"קיילי" קריאה נשמעה מלמטה. הארי.
"פאק פאק פאק" אמרתי בלחץ, אני לבושה כמו פאקינג מתנקשת! מה הוא עושה כאן?!?!
"קיילי?!" הוא קורא שוב.
"א- א- אל תיכנס! אני ערומה!" אני צועקת, ושניה אחרי זה מבינה את גודל הטעות.
"את ערומה.... בחדר של רום." הוא אומר ורום מתאפק לא לצחוק.
"יש לך בעיה עם זה מר מילר?!" הוא שואל ואני רוצה לרצוח אותו כל כך.
"כן, רק חכה לרגע בו תצאו מהחדר, שיחה צפופה" הוא מודיע ויורד למטה.
"אין בעד מה" הוא אומר ומצחקק בשקט.
"וואו, אני ממש שונאת אותך" אמרתי בקול עייף. "תתמודד עם הארי, בהצלחה."
"בשבילך- אני אתמודד עם פאקינג אריה" הוא מתרומם לעברי.
"רום..." .
"ממממ" הוא שואל כשידיו על מותניי, נעות עליהם באיטיות מייסרת.
"בבקשה.. לא" התחננתי בלחישה. "אל תעשה את זה" אמרתי שוב בשקט.
"למה? למה לעזאזל את חוסמת אותי?" הוא שאל אך הרפה את ידיו ממני, מכבד את בקשתי.
"אני לא.. אני..." אני לא מצליחה לדבר ולהוציא מילים בצורה שפויה
"את יוצאת עם ליאם" הוא אומר ואני מהנהנת.
"תשמרי על עצמך, צפי פגיעה" הוא מייעץ לי ואני נושכת את שפתיי בכאב.
"רום..." אמרתי והוא מחייך אליי חיוך עצוב.
"אני יכול לעשות משהו אחד?" הוא שואל אותי ואני מהנהנת,
רום מצמיד את גופי לשלו בחזרה ומניח בעדינות את שפתיו על שלי.
הפתעה- מצב רגשי וקוגניטיבי הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן בו הוא התרחש, וכן כשאופי תוצאותיו והשלכותיו אינו צפוי. בשל כך לתופעת ההפתעה חשיבות בתחומים רבים ובניהם כלכלה ומנהל עסקים, אסטרטגיה צבאית, מדיניות ועוד.
פאק...
"רום אני..." אמרתי, שפתיי רעדו והמילים לא יוצאות מפי.
"מצטער... הייתי חייב לעשות את זה" הוא אומר ומתנתק ממני במאה אחוז.
"לאן אתה הולך?" שאלתי כשפתח את הדלת והתכוון לצאת.
"לעזור לך, מישהו צריך לעשות את זה" הוא אומר בחיוך קטן וכמעט לא מורגש ויוצא.
לעזור לי...
רגע.. אני... בגדתי בליאם...
במה אני יותר טובה מכל בוגד או בוגדת אחרים?...
YOU ARE READING
המלאך האחרון.✔︎
Acción"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את...
