נקודת מבט: קיילי מילר
עמדתי על הגג, נשענת על קצה הביתן שעליו כשהרגשתי תזוזה מאחורי, הצמדתי את הדמות לקיר בכוח. "הארי?!" שאלתי והורדתי ממנו את הסכין.
"את פאקינג חולת נפש!" הוא אמר בזעם, משפשף את גרונו.
"תודה שאתם מודיעים לי שהארי מגיע" נזפתי בשניהם, ממשיכה לתצפת.
"קיילי, זה קו חסין... הארי לא שומע" קולו של רום עלה באוזני. בלעתי את רוקי.
"אני עם ליאם" אמרתי וניתקתי. רום החזיר את הקו הרגיל והארי הביט בי מבולבל. " אל תתערב" פקדתי עליו והוא הרים את ידיו בכניעה.
"ליאו טולדו" הארי אמר בשקט והצביע על בחור שיצא מבניין רב קומות, ממוצע למדיי במדי שוטר. אוקיי.
קפצתי לגג ביתו וירדתי במדרגות החירום כשרום מנתק את המצלמות אחת אחת, פרצנו לביתו ונעלתי את הדלת כפי שהיתה.
"מה עושים?" הארי שאל כשכיביתי את האורות והתיישבתי בנוחות על הספה.
"מחכים שיבוא." אמרתי בפשטות. "הוא הולך לקנות קפה ואז הוא יחזור," הסברתי.
"איך את יודעת שהוא יחזור?" הארי שאל.
"הטלפון שלו כאן" אמרתי בחיוך והרכבתי את מעוות הקול, סידרתי את המסכה ואת הברדס.
חמש... ארבע... שלוש.. שתיים.. אח- שקשוק מפתחות נשמע וסימנתי להארי שיעמוד מאחורי הדלת, הדלת נפתחה וכמו בתיאום של סרטים הדלקתי את המנורה הקטנה לידי. "מי אתה?!" ליאו שאל בפחד, חייכתי מתחת למסכה.
"תלוי את מי אתה שואל" אמרתי וקת האקדח של הארי ננעצה ברקתו, גורמת לו ליפול ולאבד הכרה. "זה היה קל מידיי" אמרתי בחיוך, לקחנו את הבחור ביציאה האחורית שם חיכה לנו רכב השוטר של הארי, הושבתי את ליאו כך שיראה שנרדם ואני התיישבתי דרוכה מאחורה, משחקת באקדחו של ליאו להנאתי.
הגענו לביתו של רום והתעלמתי ממבטו. "שימי אתו שם" הוא אמר והצביע על הדלת הצדדית, קשרתי את ליאו חזק והכנסתי אותו לחדר, סוגרת אחריו ונועלת את הדלת. לפחות בחדר הזה יש סורגים.
ישבנו בסלון והארי הוציא סיגריה ומעשן.
-הודעה יוצאת-
-אל: הדילר-
סיימתי את החלק שלי, תאסוף אותו.
סיימתי לסמס לו והכנסתי את הטלפון לתיקי, הלכתי להחליף בגדים לחולצת טריקו אוברסייז ומכנס כהה.
התיישבתי ליד רום כשאני מתעסקת בטלפון שאני ישובה בישיבה מזרחית.
-הודעה שלא נקראה-
-מאת: הדילר-
תביאי אותו למועדון שלי.
"בנים בואו הנה" אמרתי.
"יש לנו אפשרות רשמתי להיכנס למתחם. אני רוצה ש-"
"חשבתי על תוכנית כשחזרת אתמול הביתה" רום קטע אותי וסובב לי את המחשב שלו, מאות נקודות קטנות במתחם המסך.
"מה אני רואה פה?" שאלתי בהרמת גבה.
"כל נקודה זה טלפון במועדון של הדילר, אפשר לנסות ליצור סרטוט הרבה יותר ממוקד ולדעת גם לאיזה אזורים אסור לאנשים להיכנס ומשם להסיק מסקנות על המיקום של הדילר בלי להכניס אותך פנימה" הוא מסביר.
"עדיין לא הבנתי איך זה יעזור לי להרוג את הדילר" הארי אומר בעצבים.
"לא בנו את רומא יום, צריך לתכנן את זה טוב, הבן אדם גאון, הוא ידע שתנצלי את הכניסה שלך למתחם שלו, אז בואי נעשה את זה טוב, ננצל את המידע שלו לטובתך, יציאות, כניסות, מדרגות, אני יכול לבנות לך את המקום בתלת ממד רק לפי הנקודות של הטלפונים" הוא מסביר.
"אתה גאון" אמרתי. "ותביאו לבחור ההוא הרבה אוכל, אני לא יודעת מתי הוא יאכל שוב, ואין שום סיבה להרעיב אותו, תתנהגו אליו כמו בן אדם" ביקשתי והתרוממתי.
"לאן את הולכת?" רום שאל.
"להוציא את טומי מהגן ואז אנחנו יוצאים לארוחת צהריים עם ליאם" אמרתי ומבטו נפל.
"תהנו" הוא אומר ומעלה חיוך קלוש על פניו.
"מא- מא!!" טומי קופץ עליי בחיבוק ענק ותפסתי אותו, מצחקקת.
"שלום נסיך של אמא" אמרתי ונישקתי את לחיו השמנמנה.
"הוא מקסים" אמרה לי בחורה שבאה לקחת את אחיה. "אח שלך ממש מתוק." היא מרימה חיוך.
"זה הבן שלי" אמרתי בחיוך והורדתי את טומי שרץ להביא את תיקו. "זה בסדר, הוא לא ממש שלי, אימצתי אותו." הסברתי לה כשהיא חייכה באי נוחות.
"הוא מיוחד, אח שלי כל היום מדבר על טומי מהגן" היא מצחקקת.
טומי חזר. "הולכים עם אבא לטיול" ירדתי על ברכיי וליטפתי את שערו הגלי, חיוכו התרחב.
"בא- בא!!!" הוא צעק ורץ לנקודה כלשהי מאחוריי, ליאם עמד שם והוא קפץ עליו בחיבוק
"שלום" אמרתי בחיוך ונישקתי את ליאם על שפתיו, התקדמנו לעבר רכבו של ליאם והוא הוריד אותו בכיסא התינוק שהיה תושב קבע שם.
"שלום למלאך שלי" הוא אומר ותופס את מותני, מנשק את שפתיי
"ל- ליאם.. טומי ברכב..." אמרתי כשראיתי את טומי מסתכל עליינו בעניין רב.
ליאם צחק ונישק את לחיי, נכנס לצד הנהג ברכב ואני לצד השני, שמנו שירים וטומי הניע את ידיו לפי הקצב וכולנו צחקנו, ירדנו ליד מסעדה והוצאתי את העגלה של טומי, התהלכנו בהנאה לבפנים והתיישבנו במקום בו הסלקטורית הדריכה אותנו.
"מה את רוצה לאכול?" ליאם שאל אחרי כמה רגעים שהעביר בעיון בתפריט. "קיילי?..." הוא שאל במבוכה כשלא עניתי לו.
טומי צחקק על כיסא התינוק ושיחק עם הקצפת שהוזמנה עוד מראש.
"אני רוצה להקפיא את הרגע הזה" אמרתי בשקט ובחיוך בגודל מגרש כדורגל.
"אני לא" הוא מפתיע אותי.
"אתה לא?!" שאלתי בהרמת גבה.
"לא" הוא אמר "אני רוצה לחיות אותו כל רגע ורגע בחיי, אני רוצה להרגיש אותו מוחשי" ליאם אמר.
התרוממתי והתיישבתי לידו, מחבקת אותו. "מספיק טוב?" שאלתי והנחתי את ראשי על חזהו.
"זה מושלם."
YOU ARE READING
המלאך האחרון.✔︎
Ação"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את...
