באותם הרגעים.. שגאנגקוק הבין שהקטן סלח לו. באותם הרגעים שהבין.. שטאהיונג לא ילך, אלא ישאר. חיוך לא רצוני נמרח על פניו השלוות. הוא סוף סוף מכיר בו. הוא סוף סוף יכול לאהוב אותו אבל.. הם אחים? לא? לרגע המחשבות שלו ברחו אל מקום אחר. הרי.. כשראה את טאהיונג לראשונה, הקטן היה צעד אחד מליבו. עוד קצת, והוא היה נכנס. אבל, גאנגקוק לא יכל. הוא פחד. כמו תמיד. עוד הפעם. פתטי..
"גאנגי!, א-אני יכול לישון איתך?" שאל הקטן, ושיחק עם אצבעותיו בביישנות, מקווה כל כך לתשובה חיובית, אבל החשש שיקבל תשובה שלילית.. התגברה קצת. "כמובן" חייך גאנגקוק והקטן הואר בשמחה שלו. מחבק את גאנגקוק, תופס את באני בידו ורץ אל חדרו של הבוגר. "חמוד.." מלמל הבוגר, אבל שוב חשב התחיל לחשוב על דברים לעומק.. יותר מדי לעומק.
בעוד השעה מתאחרות טאהיונג נהיה יותר ויותר עייף, הוא נכנס אל המיטה של גאנגקוק, יושב ברגליים מקופלות ופתוחות, מניח את באני על ברכיו ומשחק עם ידיו הפרוותיות והנעימות. מחכה לגאנגקוק.
"טאהיונג לך לישון" אמר הבוגר, מתכוון לקחת בגדים ולהכנס להתקלח. לשטוף את היום הזה ממנו. כשראה את הקטן שוכב במיטה שלו.. ברגליים פתוחות.. הוא לא הצליח להתיק את מבטו מהקטן. "גאנגי..?" שאל הליטל וישב על ברכיו, "אתה בסדר?". "מ-מה- כן.." אמר הבוגר, עוצר את הבהייה שלו בטאהיונג. ממהר למקלחת.
טאהיונג העייף כמעט ונרדם אבל לא רצה להרדם. הוא לא רצה לישון. הוא חיכה לגאנגקוק. למרות שהאחר אמר לו ללכת לישון.. הוא המרה את פיו והרגיש שובב. "גאנגי.." מלמל הקטן וחיבק את באני, "אני וגאנגי נהיה החברים הכי טובים" אמר הקטן לבאני, "הוא סוף סוף רוצה אותי, נכון שזה נהדר?" הליטל צחקק, מלטף את ראשו של באני. "יהיה לי גם זמן בשבילך באני" חייך הקטן. שומע את דלת המקלחת נפתחת בהמשך המסדרון.
"אני חייב לישון" אמר הליטל לעצמו, מחבק את באני חזק, מתכסה שמיכה של גאנגקוק, עוצם את עיניו ומנסה להרדם. רוצה למצוא חן בעיני הבוגר.
כשגאנגקוק נכנס אל החדר הממוזג, רואה את הקטן ישן, מוריד את המגבת ממנו, והולך אל הארון שלו. מוציא בוקסרים שחורים וגופייה לבנה. "אתה לא ישן, הא?" אמר הבוגר וטאהיונג הוציא את ראשו מהשמיכה. "מצטער.." לחש ועדיין עצם את עיניו, אך הפעם עם ידיו. "הספקת לראות, הא?" הקניט גאנגקוק וטאהיונג הסמיק. "מ-מצטער.. לא התכוונתי!" אמר.
גאנגקוק ייבש את שיערו, הקטן לא הוריד את מבטו מהבוגר ממנו. אוהב לראות את גופו ואת פניו. הבוגר חיבק אותו והלך לישון. אך כמובן שלפני שנרדם, אמר;
"לילה טוב ליטל שלי".¤¤¤
"היי!" צעק גימין השיכור, השניים היו בבר, ביחד.. עד שעות הלילה הקטנות. "כן גימין?" שאל יונגי חזרה, מסתכל על האחר רוקד לצלילי המוזיקה הקצבית בבר. "אתה יודע שאני אוהב מישהו?.." שאל וצחקק בשכרות. "באמת, במי?" יונגי ענה בשאלה, משתעשע. "קוראים לו יו-יו" גימין שתה עוד שוט. "יו-יו, אני מכיר את היו-יו הזה?", יונגי איבד את זה כבר, הוא לא הפסיק לצחוק. שנים שהוא לא צחק ככה. ברגע שגימין התחיל עם קיר הזכוכית, כי חשב שהדמויות שם אמיתיות, יונגי לא הפסיק לצחוק לרגע. "אתה לא מכיר את יו-יו" אמר גימין בגאון. כמעט נופל.
"יונגייי" צעק גימין. צמד הבנים היו בדרכם לביתו של יונגי, כן. יונגי לא ידע איפה האחר גר. אז הוא לוקח אותו אל ביתו. "כן גימין?" "אני אוהב אותך" אמר בקול מתוק. "גם אני אוהב אותי" צחקק יונגי וגימין השיכור נפגע. "מרושע~!" אמר וברח מיונגי, רץ למקום אחר, טוב.. מנסה לרוץ. "וואו! יונגי! הפכת לחתול!" אמר גימין כשהסתכל על החתול הלבן שהיה מלפניו, "היי יונגיי" צחקק ונופף אליו.
הגיע הזמן לקחת את גימין חשב יונגי לעצמו, "גימין אני לא חתול" יונגי לקח את גימין וסחב אותו על גבו. "כאן גימין הקפטן!" אמר השיכור כאילו הוא קפטן של ספינה. "הפנינה השחורה מאחורינו! קדימה מלחים!" צעק ברחובות העיר הדוממת. "קדימה! ג'ק ספארו יבזוז אותנו!", גימין אמר. יונגי לא הפסיק לצחוק. הוא די חיבב את גימין השיכור.
גימין היה בחדר האורחים בביתו של יונגי, "לילה טוב" אמר יונגי ויצא מהחדר. "תשאר" אמר גימין ונרדם. יונגי נשאר בחדר. יושב על הכיסא בחדר. נשאר בחדר.. אבל לא נכנס למיטה.
יונגי לא ייכנס למיטה עם מישהו שיכור, במיוחד עם המישהו הזה.. זה גימין. הוא לא ייכנס למיטה אם גימין לא ירצה בכך. הוא מכבד אותו.
__
אז... עוד פרק^_^,
מקווה שאהבתם! :)ועכשיו כמה דברים~
דבר ראשון, רק אם אתם רוצים כמובן,
שאלות ותשובות עם הדמויות!-יונגי-
-גאנגקוק-
-טאהיונג-
-גימין-
-גברת ג'ון-
ואם תרצו~
שאלות גם אלי~ חיחיועכשיו דבר שני~ ^_^,
רציתי לאמר תודה גדולה לכם!
הספר נמצא כרגע על 1.9K קריאות,
בכלל לא חשבתי שאגיע לזה~ תודה!
וכאילו שזה לא מספיק~ הספר נמצא במקום ראשון ב5 קטגוריות!דבר שלישי~ :),
היום בערב זה ערב ראש השנה!
שתהיה לכם/ן שנה טובה!
בריאה ושמחה^_^,נתראה בפרק הבא~ ^_^
YOU ARE READING
Little Shit // Taekook✔︎
Teen Fictionקים טאהיונג הוא אדם בעל יחודיות.. יכול להיות שרוב האנשים לא יבינו אותו, לא יבינו מה הוא. משפחה בצפון העיר אמצה אותו, אין מאושר ממנו. אבל אחיו החורג.. לא יודע איך לקבל את זה. "ר-רוצה לשחק?".. "לא" "ל-למה.." "כי אני שונא אותך ליטל שיט" ⚠️WARNIN...