Little Shit // Taekook✔︎

•התחמקות•

כשבוקר המחרת הגיע, טאהיונג יצא מהליטל ספייס שלו, "תגיד, טאהיונג" התחיל גאנגקוק לאמר, לא יודע איך להתחיל.

"אה גאנגקוק?" ענה האחר בזמן שהוא מכניס את הספרים שלו לתיק. השניים יצאו מהבית, הולכים ברגל אל בית הספר.

"אתה.. זוכר שישנת בחדר שלי.. ובכית?" שאל גאנגקוק, "כן.." ענה טאהיונג וראשו כבר לא היה למעלה, אלא טיפה מושפל מטה. מגלה עניין רב במדרכה המרוצפת. "למה נזכרת בזה?" שאל הקטן.

"היה לך סיוט" ענה גאנגקוק, "אה מה אתה אומר?" צחק טאהיונג במן ציניות כואבת. "בכל מקרה,על מה חלמת באותו לילה?",  "אני אספר לך שנגיע הביתה, אוקי?" שאל טאהיונג וגאנגקוק הנהן.

הקטן נכנס אל בית הספר, פונה במהירות לכיתה שלו, הולך אל חבריו. "טאה!" נערה צעקה, "היי מארי" חייך טאהיונג בביישנות. "אז~" אמרה והרימה את גבותיה וחייכה חיוך צופן סוד. "זה נכון שאתה עם בן זוג?", אוזניו של הקטן האדימו.

כלומר, הוא כן הבן זוג של גאנגקוק, נכון?, רגע- מאיפה היא הסיקה את זה? "מאיפה הבאת את זה?" שאל, "אתה וגימין לא זוג? ריי ראתה אתכם מתנשקים בלוקרים", עיניו של טאהיונג נפערו בבהלה, "ל-לא- אני לא הב-בן זוג שלו!" אמר בלחץ. "אה.. אז זה אומר שאין לך?" שאלה, "אני חושב שיש לי" אמר.

"אוו ספר לי- היי ילד" נעצרה שיחתם של מארי וטאהיונג. נער גבוהה עם חזה שרירי, שיער שחור , עור לבן וחיוור ועיניים צהובות חודרות. "היי?" שאל הקטן, "אז הבנו שיש לנו פה חבורת גייז הא?" צחק, "מה אתה רוצה ממני", "שתחזור להיות בן אדם",  "אני בכלל לא מכיר אותך, טיפש".

"אוי גאק, שמעת? היא קראה לי טיפש" צחק ואז הסתכל במבט רציני על טאהיונג. "פה לא יהיו אנשים כאלו", "ומי קבע?" שאל טאהיונג, הצד החצוף שלו נחשף. "גו טאהיונג!" צעקה מארי. "אני קבעתי".

"ומי אמר שאני שואל אותך?"  "מי אתה חושב שאתה" שאל שחור השיער בעצבים. "לא לא, השאלה היא, מי אתה חושב שאתה?" הדגיש הקטן. "היי נקבה הגיע הזמן שתשתקי" אמר והתכוון להנחית מכה על פרצופו של טאהיונג. אבל אז נעצר. בעיטה אחת. במקום אחד. גרמה לו להשתתק. "פאק" נאנח בקול והחזיק באיברו בזמן שהוא מתקפל למטה.

נער התגלה מאחורי אותו אידיוט גדול. "היי טאהיונג, עוזב אותך לרגע ואתה מתחיל מכות?" שאל גאנגקוק. "היי! הוא התחיל!"  "איזה יציאה, רוצה לחזור לגן?" צחק וחיבק חיבוק צדדי את הקטן, "מצחיק מאוד" אמר הקטן וניסה לצאת מהחיבוק של גאנגקוק. "חושב שתצליח לצאת מזה?" "יאפ" ענה, שולח מבט חמוד וקטן אל הבוגר, "נכון שאתה רוצה לעזוב אותי גאנגי?" לחש לאוזנו של הבוגר.

"רואה, זה עבד" צחק הקטן כשגאנקוק עזב אותו.

"לעניינו" אמר גאנגקוק והתיישב על השולחן של טאהיונג, "באתי לשאול אותך משהו". "לא יכולת לחכות לסוף היום?" שאל טאהיונג כשהתיישב בכיסא שלו. "איפה טאהיונג החמוד שלי ומי זה החצוף הזה" צחק גאנגקוק.

"קראת לי שלך כרגע?"

"אתה שלי" טאהיונג הסמיק.

"שמישהו יתפוס אותי, אני מתעלפת" אמר מארי. "אז טאהיונג, באתי לשאול אותך, אם תרצה לבוא איתי לדייט מחר?"  "דייט דייט?" "דייט דייט" אישר גאנגקוק וחייך.

"כן!" אמר הקטן בהתרגשות וחיבק את גאנגקוק.

כשסוף יום הלימודים הגיע, גאנגקוק וטאהיונג הלכו יחד הביתה, "סתם שאלה גאנגי" אמר הקטן, "אנחנו בני זוג?" "כן" אמר, "ואתה אוהב אותי?" "כן" "ואני חופר לך?" "כן" אמר גאנגקוק וחייך חיוך צדדי. 

"אז.. טאהיונג" התחיל גאנגקוק לאמר כשנכנסו אל הבית. "זוכר שאמרת שתגיד לי מה היה החלום שלך אחרי בית ספר?".

כשהשניים נכנסו, הם ראו למרבה הפלא, את גברת ג'ון במטבח, עם סינר וקמח בכל מקום.  "אוי לי" אמר טאהיונג "אספר לך אחר כך, אני אלך לעזור לה" חייך מן חיוך קטן והלך אל גברת גון בהליכה מהירה, אבל גאנגקוק ראה את מה שהיה מאחורי החיוך הזה.

לחץ.

למה הוא מתחמק ממני? חשב, עולה לחדרו ונועל את הדלת.

"טאהיונגי, אוי אלים, מתי הגעתם?"   "ממש עכשיו, צריכה עזרה?" צחקק הקטן שראה את אימו המאמצת מוחה זיעה ממצחה. "כן, אני חייבת עזרה".

"לכבוד מה כל זה?" שאל הקטן, מנקה את השיש משאריות בצק וקמח. "מחר זה היום החשוב בשנה, ואני צריכה שהכל יהיה מאורגן מבעוד מועד" חייכה, "באמת? מה יש ביום הזה?" "זה היום שקיבלנו את הרקולס" צחקקה.

הרקולס?

___
שנתחיל את הספירה לאחור של הספר?
פרקים אחרונים חברים~