קים טאהיונג הוא אדם בעל יחודיות..
יכול להיות שרוב האנשים לא יבינו אותו, לא יבינו מה הוא.
משפחה בצפון העיר אמצה אותו,
אין מאושר ממנו.
אבל אחיו החורג.. לא יודע איך לקבל את זה.
"ר-רוצה לשחק?"..
"לא"
"ל-למה.."
"כי אני שונא אותך ליטל שיט"
⚠️WARNIN...
טאהיונג התעורר לבוקר גשום במיוחד, יום שבת. הוא התרגש מאוד. הרי היום הוא הולך אל ג'ונת'ן, הם סוף סוף התחילו לדבר. וג'ונת'ן הראה לקטן משחק במחשב, הוא רצה לשחק איתו כמה שיותר.
הוא אהב להיות איתו.
"גאנגי!" צעק הקטן, רץ לחדרו של הבוגר לבוש במכנסיים רחבים לבנים ארוכים, וחולצה ארוכה כחולה כהה גם כן. גרביים כתומות עם ציורי זברה היו על כפות רגליו היפות.
"גאנגי! גאנגי! גאנגי!" אמר הקטן בשמחה, מקפץ, וקופץ על מיטתו של הבוגר, "קדימה אנחנו נוסעים היום!" אמר הקטן וחייך. גאנגקוק התעורר לאט. "בוקר טוב גם לך ילד" צחקק.
"גאנגי!" אמר שוב, "בוקר טוב!". הקטן חיבק את גאנגקוק שהיה עדיין חצי רדום. "נו קדימה גאנגי..התעורר!" טאהיונג חייך וצחקק בחמידות בעוד הבוגר תפס את מותניו ועולה מעליו, מנשק אותו ואומר בוקר טוב בשנית.
"איכס גאנגי לא צחצחת שיניים" אמר הסמוק, "אתה עדיין אוהב אותי" אמר גאנגקוק וקם מהמיטה.
הבוגר הלך אל השירותים, מצחצח שיניים ונשאר עדיין בבוקסרים. "אני עייף טאהיונג, אולי ניסע אחר הצהריים?" שאל, "א-אבל, ג'וני הולך אחר הצהריים.." אמר הקטן במבט עצוב, משחק עם אצבעותיו.
"תתלבש". טאהיונג חייך בשמחה והלך או יותר נכון, רץ אל חדרו.
אני אוהב את הילד הזה חשב גאנגקוק לעצמו. נושם עמוק, ולובש על עצמו גופייה לבנה רחבה, לא מסתירה כל כל משהו. ומכנסי דגמח שחורים. נעליים שחורות כהות יותר, גבוהות, לרגליו. הוא חייך בסיפוק מהמראה שלו, מסדר את שיערו ויוצא החוצה. לחדרו של הליטל.
"גאנגי אתה נראה כמו אופנוען" אמר הקטן, מחכה על מיטתו, הבוגר יותר צחקק, מוריד את חולצתו של טאהיונג. שם עליו חולצה לבנה ארוכה, לא צמודה, אבל גם לא כל כך רחבה. ומעל סריג ללא שרוולים, פסים בצבעי כחול וצהוב. עבים.
הקטן הוריד את מכנסיו בזמן שהבוגר שם את המכנסיים הכחולים הבהירים שלו, טאהיונג הסמיק. מרגיש מובך כשבן זוגו נגע בו כך.
"קדימה, תנעל את הנעליים שלך, ותרד למטה" אמר גאנגקוק, הולך להכין לקטן שייק פירות מזין. (בבקשה תקראו את זה נכון ה.כ).
"גאנגי אני מוכן!" אמר הקטן ורץ במורד המדרגות. "אלו נעליים יפות" אמר הבוגר. אלו היו נעליים ססגוניות, עם כל מיני צבעים. נעליים יפות שטאהיונג מצא כהכי טובות ונוחות שיש.
השניים יצאו מהבית, נכנסו לרכב וגאנגקוק החל בנסיעה, הם נוסעים כרגע אל ג'ונת'ן, חברו החדש של טאהיונג. "גאנגקוקי.." מלמל הקטן ועשה צורות עם ידיו. הבוגר יכל לאמר באותה השנייה, שליבו נמס.
"תגיד טאהיונג, כשתגיע אל ג'וני, מה תעשו?" שאל, "ג'וני מראה לי משחק מחשב! אנחנו נשחק בו, ואולי נלך לפארק!" חייך טאהיונג.
"אם כך, תהנו, אני אבוא לאסוף אותך בשעה חמש, בסדר?" "אפשר שש?" "חמש וחצי" "רבע לשש!" "ארבע וחצי" "חמש!" אמר טאהיונג ואז הבין שנפל בפח שטמן לו גאנגקוק. הבוגר צחקק וליווה את טאהיונג אל דלת הכניסה, ג'ונת'ן פתח את הדלת, הוא היה לבוש בפיגמה.
"טאהיונגי!" אמר וחיבק אותו. הוא נופף בנחמדות אל גאנגקוק. שהיה נראה באמת כמו אופנוען. "הוא נראה מגניב" לחש ג'וני לחברו הטוב. "כי הוא באמת מגניב" צחקק טאהיונג בלחישה.
"אתם מודעים לזה שאני שומע אתכם, נכון?" גאנגקוק שאל עם ידיים משולבות, "אה...אמ.. ביי גאנגי!" אמר הקטן, סמוק, נכנס פנימה וסוגר את הדלת.
"אני אראה לך את המשחק!" אמר ג'וני. השניים רצו ביחד אל חדרו של בעל הבית.
השניים התיישבו על יד השולחן בחדרו של ג'ונת'ן, "החדר שלך יפה" אמר טאהיונג והסתכל על הקיר הכחול שהיה שם. הצבע האהוב עליו זה כחול. "מאוד יפה". "תודה.." מלמל, המשחק טען והשניים החלו לשחק.
"תלחץ על זה ואז נאכל לעבור שלב" אמר ג'ונת'ן, טאהיונג לחץ והם הצליחו לברוח במשחק מהשחקנים האחרים שניסו לגנוב להם את הדברים.
"וואה לא! הרגו אותי!" אמר טאהיונג והוריד את האוזניות. "היי אל תדאג, נמשיך עוד מעט" אמר חברו, פורע את שיערו של האחר. "רוצה פאי?" שאל. "י-יש לך פאי?" עיניו של הקטן נהיו עגולות יותר. "כן, אחד התחביבים שלי זה אפייה, אני אוהב להכין פאי יותר מהכל" צחקק ג'ונת'ן.
"אז בוא נלך!" אמר הליטל, השניים ירדו ביחד במדרגות הבית. הולכים למטבח. אחד המקומות האהובים על ג'ונת'ן.
__ מי התגעגע?, מוכנים לזה~ יש עוד 5 פרקים! ולאדע איך להסביר את הזה של הנעליים שם למעלה כי ניסיתי לתאר את הנעליים שלי×_×.. אז קחו תמונה של חלק ממני;)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
