Little Shit // Taekook✔︎

•פאי•

באותו הבוקר, שגאנגקוק אמר את אותם המילים..
טאהיונג לא יכל שלא להתרגש.  גאנגקוק אמר שיישאר איתו לנצח. "אני אוהב אותך טאהיונגי שלי" אמר והקטן לא היה בליטל ספייס שלו.

"אני אוהב אותך גאנגי", הקטן הסמיק. מחבק את הבוגר חזק חזק. אין ספק שטאהיונג אהב מאוד את גאנגקוק, אבל לפעמים.. שגאנגקוק חייך לחברים שלו, או לחברות שלו.. טאהיונג פחד.

אבל מהר מאוד הבין שליבו של האחד שאהב.. שייך אך ורק לו. "גאנגי.. זוכר שרק הכרנו" אמר הקטן, הם היו בדרך הביתה מהבית של יונגי, הם עשו ערב סרט אצלו וכמובן שגימין היה, "איך אפשר לשכוח" צחק הבוגר.

"אתה היית כל כך מציק" צחקק הקטן בחינניות, "אהבתי אותך כל כך שפשוט פחדתי" אמר גאנגקוק. "ועכשיו, אתה תשאר איתי גם אם לא תרצה, נתקעת איתי" צחקק טאהיונג שוב.

עברו להן כמה דקות של שקט לפני שטאהיונג פצה את פיו, "גאנגי, אתה זוכר שראסל מגיעה היום? ואז אנחנו הולכים לג'ונת'ן?" ביקש. "לא כיף לך איתי?" הקניט הבוגר. "מה- לא! גאנגי- לא התכוונתי לזה ככה" אמר טאהיונג, "אני יודע, סתם הצקתי לך" צחק גאנגקוק, טאהיונג הנחית עליו מכה לא מזיקה.

"היי בלי אלימות" אמרה האם שירדה למטה עם מסכת פנים ושיער מגולגל ברולים. היא כמה מהשנת צהריים שלה. טאהיונג פלט צרחה קטנה והתחבא מאחורי גאנגקוק. "אמא, לטובתינו, ולטובת האנושות, אל תסתובבי עם זה, הפחדת לי את הילד".

"אויש שקט אתם, אני מכינה לי לשתות רוצים משהו?", "כן בבקשה" אמר טאהיונג הסמוק. "שוקו וקפה נכון?" שאלה. כמו תמיד היא אהבה להציק לשניים שהתנהגו כמו זוג נשוי רוב הזמן. היא הכינה את השוקו בכוס האהובה על גאנגקוק ובכוס האהובה על טאהיונג הכינה קפה.  Sweet as a unicorn.

"תודה!" אמר טאהיונג, מתכוון לשתות את השוקו שלו, אבל אז כשקלטת מה זה כשזה היה בפיו הוא ירק את זה החוצה. טוב.. על גאנגקוק.

גאנגקוק וגברת גון התפוצצו מצחוק. "אמא!" אמר טאהיונג בקול נבגד. "היי טאהיונג!" אמר גאנגקוק וניגב מפניו את הקפה. "מגיע לך" אמר הקטן, "אתה בגדת בי".

"אמא סתכלי מה את עושה"
"זה היה רעיון שלך"
"איזה מן אמא מאשימה את הבן שלה!" השניים צחקו חזק כל כך.
"אני, עכשיו כדאי שתצאו, ראסל מחכה לכם בכניסה לבית" אמרה האם והלכה לחדרה חזרה.

"ראסל!" צעק טאהיונג בשמחה ורץ החוצה. רואה את ראסל בודקת מה השעה בטלפון שלה. "טאהיונגי" אמרה בחיוך, "ראסלל" צעק שוב וקפץ עליה בחיבוק, כמעט מפיל אותה. "היי אתה כבר לא קטנטן כמו פעם ואני לא צעירה כמו פעם" אמרה והחזיקה את הגב שלה. "סליחה" מלמל אבל עדיין התרגש. היום הוא הולך לבקר בבית היתומים אחרי המון זמן שלא ביקר.

"אתה יודע ג'יין מתגעגעת אליך מאוד, ולי גם מתגעגע אליך מאוד, הוא לא הפסיק לשאול לאן הלכת" חייכה ראסל בעדינות. החיוך החם והאוהב שלה כשאספה את טאהיונג מהרחובות. החיוך שמלווה אותו כמעט כל חייו.