הארי ואני ישבנו על הספה בביתו, הוא הזמין את הלהקה שלו ואת המנהל שלו ג'פרי לשבת ולהתכונן קצת לימים הקרובים. היום שלנו התחיל מוקדם למדי בבוקר, הסתובבנו בכל רחבי לונדון ועשינו סידורים אחרונים לפני שהארי נוסע לסיבוב ההופעות. נסענו לחזרות באחד אולפני ההקלטות בעיר, לאחר מכן נסענו למדידות בסטודיו של הסטייליסט של הארי והייתי מספיק ברת מזל לראות את הרוב הגדול של החליפות שהוא עתיד ללבוש בהופעות הקרובות (ויש לציין שזה היה מאוד מבדר). אחרי שסיימנו את הסידורים עזרתי לו מעט באריזות ולאחר מנוחה קצרה המנהל שלו הגיע ודיבר איתו על הלוחות זמנים של כל אחד מהלהקה והכי חשוב, לוח הזמנים שלו.
אמרתי להארי להציג אותי כידידה לפחות לזמן הקרוב, לא רציתי למשוך יותר מידי תשומת לב. ציפיתי להיות כמעט בלתי נראית היום, אבל להפתעתי כולם היו כל כך נחמדים, מקבלים וכל כך מוכשרים, מה שכמעט גרם לי להתחרט שאני לא מצטרפת אליו.
"אז היילי מתי את מצטרפת אלינו?" ג'פרי שאל בחיוך.
"האמת שכרגע אני מתכננת להישאר בלונדון," השבתי לג'פרי. "יש לי כמה דברים לעשות לפני שאני יכולה להרשות לעצמי לעזוב הכל."
"תשובה מספקת." הוא אמר בחיוך מקבל, "מתי שתרצי לבוא תגידי לי ונדאג לך להכל."
"אני אזכור את זה."
"אני אלך להביא כמה חטיפים," הארי קם ממקומו, "תוכלי בבקשה לבוא לעזור לי, היילס?" מבטו הוסט אליי.
"כן, בטח." הנהנתי ונעמדתי, עוקבת אחרי הארי למטבח.
הוא הוציא חטיפים מאחת המגירות, "יש כמה בירות במקרר." הוא אמר.
הבנתי את הרמז והתקדמתי אל עבר המקרר, פותחת אותו ומוציאה ארבעה בקבוקים. שמתי אותם על השיש והלכתי לקחת את שני הבקבוקים הנותרים, סגרתי את המקרר ושמתי גם אותם על השיש.
"את בסדר?" הארי התקרב אליי, משאיר את שקיות החטיפים מאחוריו.
"כן, אני בסדר." הסתכלתי עליו.
הוא הרים אותי לשבת על השיש ונישק את שפתיי בעדינות, "אתה גרוע בלהסתיר את זה, אתה יודע?" אמרתי בחיוך קטן.
"אני אשקר אם אני אגיד שזה אכפת לי." הוא גיחך, מנשק את שפתיי שוב ושוב.
"נצא להליכה אחרי שהם ילכו?" הוא שאל בקול שקט ונמוך.
הנהנתי, "כן, בהחלט."
הוא הוריד אותי מהשיש וצעדנו לעבר הסלון עם החטיפים והשתייה בידינו.
