• נקודת מבט של הארי •
ג'פרי ואני הגענו למלון בניו יורק לפני דקות אחדות, השעה הייתה כבר שלוש לפנות בוקר והייתי צריך לקום מוקדם לחזרות. אני מתנחם בזה שמחר סוף סוף היילי מגיעה לכאן. ג'פרי דיבר עם אחת מעובדות המלון בלובי ואני חיכיתי ליד המעליות, כותב להיילי שהגעתי. היא מיד שלחה תמונה של המזוודה שלה ואמרה שהיא סיימה לארוז. "הנה הכרטיס לחדר." ג'פרי נתן לי אותו, "תלך לישון, נדבר מחר."
"תודה, ג'פרי." לחצתי על כפתור המעלית.
"נתראה." הוא אמר, עונה לשיחת טלפון והולך לדרכו.
אחת המעליות נפתחה ונכנסתי אליה, לוחץ על מספר הקומה העליונה ביותר ומחכה שהיא תיסגר. "אפשר לעלות איתך?" הבת של בוב, אליסה, נעמדה בכניסה למעלית. "כמובן." עניתי.
היא לחצה על הקומה מתחתיי, "רק עכשיו הגעת?"
הנהנתי, "הטיסה שלי נדחתה פעמיים."
"הו, איזה כיף." היא אמרה בציניות וחייכה חיוך רחב.
היא לבשה שמלה שחורה, קצרה וצמודה והייתי מנחש שהיא חזרה מלילה סוער למדי. ריח של אלכוהול התפשט בחדר הקטן וידעתי שהיא שיכורה. הארי הסטייליסט שלי ביקש שהיא תהיה העוזרת שלו ולפי מה שאני יודע גם היא צריכה להגיע לאולם בשעה מוקדמת, מעניין אם זה יקרה אחרי הכל.
"מחר אני ועוד כמה חברים הולכים למועדון, אתה חייב לבוא איתנו." היא אמרה והתחילה ללטף את זרועי, התרחקתי מעט. "אני עסוק מחר, אבל תודה." הנהנתי.
"הפסד שלך."
המעלית נפתחה בקומה שלה ושני גברים עברו במסדרון, הם הבחינו באליסה ונעמדו במקומם, מחכים שהיא תצא החוצה. לא הייתי בטוח אם כדאי לי להתערב בסיטואציה, אבל בסופו של דבר יצאתי מהמעלית, היא הבחינה שיצאתי וצעדה לעברי, אוחזת בזרועי. "איפה החדר שלך?" שאלתי, מתחיל להתקדם ומנסה להשתחרר מאחיזתה.
אחרי שליוויתי אותה לדלת החדר שלה עליתי לחדר שלי. נכנסתי אליו, שמתי את התיקים שלי על המיטה, הלכתי להתקלח ולישון. אני בטוח ששלוש שעות שינה לא יספקו אותי, אבל אני מזכיר לעצמי שוב ושוב שמחר אני לא הולך לישון במיטה ריקה וזה מספיק בשבילי.
• נקודת מבט של היילי •
הבטחתי לאנה שנצא לקפה לפני שאני נוסעת, היא נשארה בלונדון לזמן ארוך מהמתוכנן אחרי שאוקספורד הודיעו לה שעברה את הריאיון הקבלה ומאז היא לומדת כל יום כל היום למבחני הקבלה, אם היא עוברת אותם היא תעבור לכאן ולי רק נשאר להחזיק לה אצבעות. יצאתי מהשער של הבית של הארי, "היי היילס." היא חייכה וחיבקה אותי. "היי." חייכתי.
