גבירת המאפיה

פרק 1 ❤︎

התכופפתי ליד העצים שמאחורי ביתי והקאתי. ראייתי טושטשה,
ראשי פעם בחוזקה ואוויר בקושי הגיע לריאותיי. ניסיתי ביד אחת להחזיק את שערי ובשנייה להחזיק את האדמה תחתיי. הסתכלתי על הקיא שלי ולא האמנתי למה שראיתי. דם. שיט, זה לא טוב. השעה הייתה שתיים וחצי לפנות בוקר ולא היה סימן שאף אחד מבני משפחתי ער. עדיין.
הריח של הקיא סחרר אותי והטעם בפי גרם לי לרצות להקיא שוב למרות שבקושי אכלתי היום. לקחתי נשימה עמוקה ומיד התחרטתי שריח הקיא מילא את נחיריי. לעזאזל. קמתי באיטיות על רגליי הרועדות והלכתי לכיוון הדלת האחורית. הוצאתי את המפתח מכיס הג'ינס הקצר שלי בידיים רועדות ופתחתי את הדלת. נכנסתי במהירות ועליתי לחדרי.
רק כשהדלת נסגרה מאחוריי הצלחתי לנשום. אפילו לא שמתי לב שעצרתי את נשמתי.
מאז שהורי הודיעו לי לפני שישה חודשים שזה הזמן לחפש לי חתן איבדתי את זה. המועדונים היו הסחת דעת מעולה. עד עכשיו, כמובן.
איזה בחור שנראה בן 40 שם לי משהו במשקה.
רעדתי מהמחשבה על מה שיכל לעשות לי.
מה שבעבר עשו לי. קול לחש בראשי ומיהרתי להתעלם מהמחשבה.
לא קרה כלום הפעם, תודה לאל. חברה שלי ביאטריס באה בדיוק בזמן וגררה אותי ממנו בכמה איומים שאמרה לו. היא לא יכלה להישאר איתי להרבה זמן אבל לפחות הקפיצה אותי הביתה עם שומר הראש שלה. אבא שלה קפטן.
נשמתי נשימה עמוקה ונכנסתי לחדר האמבטיה שבחדרי.
הורדתי את בגדיי באיטיות ונכנסתי למקלחת לזרם המים החמים.
היה לי קר. המים היו על הכי חם שאפשר והיה לי קר. מה לא בסדר איתי, לעזאזל? נשים בעולמנו שמחו על נישואים, או לפחות העמידו פנים.
דוד שלי הוא הקאפו ומצפים ממני להתנהג בהתאם.
אבל לעזאזל. שכל כך הרבה אנשים צופים בך, מחכים שתפשל, זה מרגיש פאקינג נורא. ראשי עדיין פעם בחוזקה והצמדתי את ידיי לרקותיי.
נשמתי עמוק וניסיתי להרגיע את עצמי. הם עוד לא מצאו לי בעל. אני מגזימה. יקח להם זמן, לכולן לוקח זמן למצוא בעל.
אבל לא כולן אחייניות של הקאפו.

אני מקווה מאוד שלא ירצו אותי בגלל שאני אחיינית הקאפו אבל אני יודעת שזה לא יקרה. דוד שלי אדם נורא ואנשים לא ירצו אותו בתור אויב. הוא עושה את המוות לבן דודי, לוראנזו.
את זה אני יודעת בגלל שאחי, רומן, דיבר על זה פעם אחת עם אבי כשהייתי שם. הם כנראה חושבים שאני לא מבינה כלום לגבי העסקים שלהם אבל כל מטומטם יודע מה המשמעות של המילה עינוי.
ודוד שלי הבן זונה מענה את לוראנזו. פחות מבעבר כי עכשיו לוראנזו בן 25 .הוא גדול ממני ב6 שנים וזה מרגיש כמו עשור. רומן גדול ממני ב3 שנים וגם הוא מחושל. אני לא יכולה לדמיין מה אבי עשה ועדיין עושה לאחי.

בחוגים שלנו, אנשים קוראים לי ״נסיכת הקרח״ כמו שבעבר קראו לאבי ״נסיך הקרח״. אבי ואני לא דומים בכלל במראה. שיערו בלונדיני ועיניו כחולות. שערי חום כהה ועיניי חומות כמו של אמא. אחי דומה לאבא במראה. זה כנראה גם הסיבה לכך שאבא מעדיף אותו, חוץ מהיותו היורש של אבא והקונסיליירי לעתיד.
הנישואים של הוריי הם נשואיי שידוך וזה ניכר גם בהתנהגותם. הם מתנהגים בפומבי כמו הזוג המושלם אבל בבית, אלוהים. הם לא סובלים אחד את השנייה. אין סיכוי שהם יהיו באותו החדר ליותר מ10 דקות ולא יפרוץ ריב.