זה היה רע. לילה הייתה שקרנית, אבל אדריאן ידע עכשיו איך זה מרגיש להחזיק באמת של העולם בידיו בזמן שהוא מתנודד מעל תהום בתור "הדביל שחפר את הקבר של עצמו". סירנות של פאניקה התחילו למלא את מוחו. ליבו פעם בחוזקה וידיו החלו להזיע. איך לעזאזל הוא היה אמור להסביר איך הוא יודע במאה אחוזים שלילה בחיים לא התנשקה עם החתול השחור מבלי לחשוף את העובדה שהוא החתול השחור?
"כן?" לילה דרשה.
הוא בלע את רוקו. הביט שמאלה, הביט ימינה. הוא תפס בעינו שיער כחלחל האסוף בשתי קוקיות. הסירנות החלו להתחזק במוחו ולהפוך לבלגן אדיר של מילים כמו אידיוט, תגיד משהו! אל תעמוד שם סתם ככה! תגיד משהו!
"בגלל שהחתול השחור יוצא עם מרינט."
לסתה של לילה נפלה. אדריאן רצה לסתור את פיו. למה הוא אמר את זה?
הוא סיכן את עצמו במבט ימינה. מרינט בהתה בו עם עיניים פקוחות לרווחה, כשקרואסון עצר באמצע הדרך אל פיה. הוא החליק מאצבעותיה ונפל על השולחן. הרעש שבר את הקללה המוזרה שגרמה ללילה לקפוא במקומה. היא הסתובבה אל מרינט, אבל שאר הכיתה התאגדו כבר סביב מרינט והקולות שלהם נערמו אחד על השני בזמן שדרשו הסברים. אליה ונינו במיוחד היו קוליים.
"א-אמ," מרינט אמרה ונשענה אחורה מכולם, "אני ל-לא—"
"זה ברור שזה לא נכון," לילה אמרה בזמן שהעיפה את שיערה מאחורי כתפה. "פשוט תסתכלו על הפנים שלה ותוכלו לראות שהיא שיקרה לאדריאן."
מרינט פגשה את מבטו של אדריאן. הוא נשך את שפתו, ונתן לה מבט מצטער, אך עם עיניים מתחננות.
"זה נכון," מרינט אמרה בביטחון. "אני והחתול השחור יוצאים."
-----------------------------------
"אני ממש מצטער, מרינט," אדריאן אמר ברגע בו היו לבד. "תודה שזרמת עם זה."
"זה בסדר." היא סגרה את הלוקר שלה. "אבל, אה, למה אמרת את זה?"
הוא נאנח ונשען כנגד הלוקרים. "פשוט נמאס לי מהשקרים של לילה, וכשהיא שאלה אותי איך ידעתי שהיא שיקרה, נלחצתי ו—"
"אתה... נלחצת?"
עיניו נפתחו לרווחה. הוא קפא במקומו כמו חיה שנתפסה בפנסים. "אמ..."
התהום של "האידיוט שחפר את הקבר של עצמו" נפתחה לפניו פעם נוספת. הוא באמת היה צריך להישאר היום בבית. אולי הוא יכול היה פשוט לשים סלוטייפ על הפה שלו.
ראשה נטה הצידה. הוא כמעט יכול היה לראות את גלגלי השיניים שפעלו במוח הגאון שלה.
"הו, תראי מה השעה," הוא גמגם במהירות והסתכל על ידו (עליה לא היה שעון). "אני חייב ללכת. יש לי צילומים. שוב תודה, מרינט!"
הוא נופף לה במהירות ועף משם, אפילו שרצה לדפוק את ראשו בקיר שוב ושוב. הוא כזה אידיוט.
YOU ARE READING
שקר תמורת שקר
Fantasy"בגלל שהחתול השחור יוצא עם מרינט." או במקרה בו לילה משקרת, אדריאן נכנס לפאניקה ומרינט תקועה להיות החברה המזויפת של החתול השחור. קרדיט ענקי לכותבת הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: Boogum ב- archiveofourown זה הקישור לסיפור המקורי שלה באנגלית: https://arc...
