גבולות מוגדרים

פרק 13

יום שני, 8.5.23, שעה: 18:54

חוק מס׳ 13- תני הזדמנות למשהו חדש.

הארפר
אני מסיימת עם הדייסון ומחזירה אותו למקום. המוזיקה בטלוויזיה בסלון על ווליום גבוה וזה לא מפריע לי ולקנדרי.

היא שוכבת בספה בסלון, שמה רגל
אחת על גב הספה ושרה את מילות
השיר בזמן שהיא מתכתבת בטלפון.

זה עם אדם.

אני לא נלהבת מכך שהיא אפילו יוצרת אינטראקציה איתו, אבל אני לא יכולה להחליט לה. אני רק מייעצת לה והיא עושה הפוך.

לקנדרי יש תחביב לשאול עשרים אנשים מה לעשות בנוגע למשהו מסוים ואחר כך מה שעולה על דעתה.

״l keep forgetting l should let you go"

אני שרה בזמן שאני מנקה את הדלפק במטבח. אני מציצה מהחלון ורואה את הטנדר הלבן של לינו חונה. היום הוא
הגיע קצת יותר מאוחר.

״But when you look at me, The only memory ls us kissing in the monnlight"

אני לא שומעת את המפתח בדלת או משהו בגלל המוזיקה, אבל אני רואה
את לינו נכנס פנימה. הוא מהנהן אליי ומביט לעבר קנדרי שעל הספה. היא
לא מבחינה בנוכחות שלו.

הוא נוגע באוזנו פעמיים ואז מצביע על הטלוויזיה. אני ניגשת ומנמיכה את כל הווליום עד לעוצמה נמוכה שבקושי שומעים את המילים.

״מה קורה?״ הוא מניח את המפתחות והטלפון שלו על השולחן שהרגע ניקיתי.

הוא מוריד את נעלי המגף הגדולות שלו ומניח אותן לצד הדלת. אני בוהה בהירף עין בכפות רגליו הגבריות הגדולות שהן מכוסות בגרביים לבנות.

הוא מוריד את ווסט הפועלים הצהוב ותולה אותו על הכיסא. ״מה? הטלפון שיבש אותך?״ הוא קורא אל קנדרי בזמן שהוא בודק את הכיסים בדגמ״ח המטונף שלו.

״לא, אני עושה משהו...״ היא ממלמלת בקול נמוך עד שכמעט בקושי שומעים אותה. הוא משחרר נשיפה ארוכה.

דפיקה בדלת מסיטה את זוגות עינינו אל הדלת. קנדרי מסובבת את ראשה ולינו מביט בי בזמן שהוא שותה כוס מים.

אני ניגשת לעינית.

״זה החבר שלך,״ אני מחכה לאישור
מלינו כי אני לא מרגישה בנוחות מדי
כדי לפתוח את הדלת. אני גרה כאן
אבל זה לא הבית שלי.

״מה-קורה?״ לינו מביט בקאלום שמחזיק בידיו זר פרחים מפואר בצבעים צבעוניים וחבילת בונבונרייה לבנה בצורת לב. אני מסתכלת לעבר שקנדרי שקמה מהספה.

הוא הביא לה את זה?

לינו מביט בחבר שלו ומספק לי תחושה שהוא יודע על מה מדובר כשאנחנו לא.