גבולות מוגדרים

פרק 51

אותו יום, שלישי, 13.6.23, 20:12

חוק מס׳ 51- שום דבר לא קל.

הארפר
דלת הדירה נטרקת כשהראש שלי תקוע בתוך האסלה כבר רבע שעה בניסיון מר לבחון את בית הבליעה שלי ולראות אם אני יכולה להקיא עוד.

אני שומעת מאחוריי קול צעדים קרבים
ואז אני מרגישה את זוג הידיים הגבריות והמוכרות והמגוננות שאני יכולה לאהוב.

״את בסדר?״ הבל פיו החמים מענג את הלב שלי בפראות חייתית כשהוא שואל קרוב לקו הלסת שלי. אני מהנהנת ואז
הוא מרים אותי מהרצפה כשידיו ננעלות סביב מותניי כפלדה גברית. הוא חזק כל כך פיזית. יותר ממה שאפשר לדמיין גבר.

אני מנגבת את פי עם גב כף ידי, עוצמת את עיניי ונשענת על הכיור בשילוב ידיים.

הוא מחזיק את פניי, פותח את הברז מאחוריי ומלטף את לחיי עם כפות ידיים רטובות. זה מרענן אותי לרגע ואני פשוט פוקחת את עיניי מיד כדי להבחין בהבעה מודאגת על פניו.

אני בהריון. שוב.

הפעם זה מכה אחרת. עקב הגיל הבוגר יותר מגיל ארבע-עשרה והתקופה השונה בחיי.

הוא מחייך אליי את החיוך המשובח שלו.
אני מחייכת את החיוך המהמם שמוציא אותו מדעתו.

״אני חושב שאנחנו צריכים לדבר. אני
זה שאמור להיות המשגיח ולנהל את הדברים לפי הספר שלי, ואני לא עשיתי את זה. זה מה שהרס הכל. אני טעיתי בחינוך שלי איתה. ואם-״

״לא טעית בחינוך שלך איתה. בתור ילדה שההורים זרקו אותה והתנערו מאחריות, אני יכולה לומר לך שזה לא נכון.״

״בוא תסבירי במדויק.״

אני מחייכת אליו והוא נראה מוטרד בים של רגשות עזים. ״לינו, אתה יכול להיות ההורה הכי טוב והילד עדיין יכול לבחור נתיב מחורבן שיהרוס לו את החיים ללא קשר אליך,״ אני מלטפת את זרועו והוא נינוח כאילו שואב סיפוק מרגיע מהמגע שלי.

״אני בחרתי נתיב טוב גם אם ההורים
שלי לא היו כאן כדי לחנך או לגדל אותי. כל אחד בוחר את נתיב החיים שלו. היא לא איזו פושעת, אבל אם אתה מדבר על מה ש-״

״כן. אני מדבר על זה. נראה לך הגיוני שהיא תיכנס למיטה עם חבר שלי ואני אפצה פה? אז על מה פה היא כועסת? ועוד פחות מכך, שזה לא קרה בכוונה. אנשים מתאהבים ואנשים מזדיינים. זה קורה. אבל מה שהיא עשתה...״ מנענע בראשו ואני לא מפסיקה לצחוק.

״תקשיב,״ אני מניחה את ידיי על בית החזה שלו. ״היא השאירה לי כמה צלקות נחמדות, אבל אני לא כועסת עליה. ידעתי שיש בה צד אלים שכזה ובדרך כלל הוא לא נוטה להתפרץ בצורה כזאת. בסדר?״