אותו יום, שני, 29.5.23, שעה: 10:40
חוק מס׳ 40- כן. הם תמיד יופיעו
בזמנים הלא נכונים ובמקומות הלא
נכונים.לינו
קלייר התקדמה אלינו בחיוך אדמדם ובמחיאות כפיים. ״כל הכבוד. באמת.״״מה את רוצה?״ אני מעמיד את הארפר מאחורי גבי כדי שלא תהיה עדה לכל זה.
אבל היא תהיה עדה. אם ארצה ואם לא.
״תגיד,״ היא מתקרבת אליי, מעבירה
את ידה על חולצתי ואני אוחז במפרק
ידה כדי לסלק ממני את מגעה המזוהם. חיוכה עוד מתרחב כשהיא מזהה כמו חיישני תנועה את הזעם שמתעורר לי בבטן, ״אתה מעלה בדעתך איזו סערה קנדרי תחולל כשהיא תגלה על הסוד המלוכלך שלך בצורת תחת צעיר בן שמונה-עשרה?״אני מושך אותה הצידה, היא נועצת בי
את עיניה שפעם היו כסמל לחולשה שלי.היום היא כלום.
״זאת התחליף שלי?״ היא מביטה אליה. ״באמת, לא יכולת למצוא משהו טוב?״
״תחליף? קלייר, לא הייתי אומר שיש לך תחליף כי את כלום. את אבק. קחי את עצמך ותלכי לחיים שלוגן בנה לך. אלו שבגללם את נשארת איתו.״
היא שומטת את פניה, מהנהנת לעצמה כאילו אני הולך להתחרט על זה. ״באתי הנה כדי לקחת כמה דברים בשביל הבת שלי. לא אכפת לי את מי אתה מזיין ולמה אז תנחת. אם להתנהל כמו פדופיל וליפול
על בנות שיכולות להיות הילדות הבכורות שלך, אז לך על זה. אני לא אשפוט אותך ואת הצדדים הקינקיים שלך.״כשהיא מנסה לחלוף, אני תופס בה
ועוצר אותה. ״כף רגלך לא תדרוך אצלי בדירה. מה קנדרי רוצה? אוציא לה הכל.״היא מצמצמת את עיניה כאילו מנסה לפרש בעיני רוחה למה אני מגיב ככה בקור רוח להיעדרות שלה. ״מה עשית?״
כמובן.
״אם את חושבת שאני אשם גם הפעם,
אז אתן לך להמשיך לחשוב ככה. תגידי
לי מה את רוצה ואביא לך את זה. תיקחי את הדברים ותעשי אחורה פנה.״היא צוחקת, צחוק חלול ורגיל, ״לא כדאי שאתה תחטט בדברים שלה. הצד המאוד פרמיטיבי בך לא יחוש בטוב כשיראה את הדברים שהפכו אותה לאישה הקטנה של היום.״
אני מסתכל על קלייר וכבר לא מזהה
בה את האישה שהתאהבתי בה פעם. האישה שהייתי עושה איתה אהבה במקומות לא שגרתיים רק כי באותו
רגע חשתי בצורך עז לגעת בה.כעת אנחנו זרים.
ואני לא כאוב מהמחשבה הזאת.אני שמח שהיא פגעה בי בדרך הזאת. התגברתי עליה מהר יותר מהמצופה.
״אם אשאל אותך שוב מה את צריכה בשבילה, את תהיי בבעיה. אל תבואי
הנה, לשכונה שלי ותנסי לשחק איתי משחקים. אין לי זמן להמטיר עלייך.
לשבת כאן ולבהות במכוניות חולפות משמעותי יותר מאשר לדבר איתך.״
YOU ARE READING
גבולות מוגדרים
Romance4.5.23 הארפר הם לא היו שם כשהייתי צריכה אותם. אף אחד מהם לא פרש עליי חסות ודאג שלא אצא מתוך קווי המסלול בחיים שאליהם קיוויתי לגדול ולהתפתח. הייתי צריכה אהבה כדי להמשיך במסע העצמי שלי ולחדד את גאוות המוטיבציה. שלטתי באומנות ההישרדות שלי במשך הי...