גבולות מוגדרים

פרק 66

אותו יום, רביעי, 22.6.23, שעה: 04:41

חוק מס׳ 66- הכל מתגלה בסוף.

לינו
הסתכלתי עליה והרגשתי שכל הזמן הכי קצר שבו לא היינו יחד היה חסר בי איזה דבר חיוני שבלעדיו לא הצלחתי לתפקד באותה הצורה קודם לכן.

אני התרגלתי אליה. אני אוהב אותה. היא תהיה האמא של הילד השלישי שלי ואני לא מוותר על הדבר הטהור שיצרנו יחד.

יצרתי איתה חיים חדשים בלילה אחד
של אהבה. אני לא יכול לחכות לזה. אני רוצה את כולה ואת הדבר הזה שבבטן שלה.

״הארפר,״

״כן, לינו,״

״את ספונטנית?״

היא צוחקת, ״מה?״ היא מתרווחת שם במושבים האחוריים אחרי שעברנו לשם.

לא שכבנו ברכב שלה. רק התנשקנו ואני עשיתי לה היקי במקומות שאף אחד לא יראה חוץ ממני.

״את ספונטנית?״ אני מלטף את היד החלקה והמקועקעת שלה. כולה רק מקושטת בדיו ובסימני אהבה ממני.

״לסקס ברכב? תמיד.״ היא קורצת ואז מלקקת את שיניה הלבנות, ואני מרגיש מכור אליה. אני מצמיד אותה אליי ואז מחבק אותה חזק, מוחץ את כל כולה.

״לינו, די,״ היא צוחקת כשהיא צמודה
אליי, הפה שלה בתוך הבגדים שלי
והיא לא יכולה לדבר באופן ברור.

״לינו, מה? אני פשוט לא מבין את מה שאת אומרת,״ אני מתחיל לדגדג אותה והיא צורחת.

״תפסיקי לצרוח. אנשים יחשבו שאני
אונס אותך.״ אני ממשיך לדגדג אותה ולגרום לה לצרוח חזק יותר. ״לינו, די!״

אני קולט את לואיס בחלון שלו מציץ ואני ישר מניח להארפר. היא מסדרת לצדדים את הפוני שלה ומביטה. ״מה יש לך?״

״לואיס בחלון. נראה לי שהצרחות שלך העירו אותו,״ אני צוחק והיא מניחה עליי את הראש.

״שיהנה. כנראה שהוא לא מקבל את הסיפוק הזה מאשתו ויש לו חסך בזה.״

״אין לי ספק.״

היא נותנת לי מרפק לצלעות ואני ישר מזנק עליה ומתחיל לדגדג אותה. ״לינו!״

היא גונחת בכאב ומחזיקה את היד החבושה שלה.

״אה, יש לך נקע?״ אני עוקץ. ״פשוט לא הבחנתי בזה קודם לכן. ישר קפצת עליי עם מגע. לא יכולת להתאפק בכלל אחרי שאנחנו-״

דפיקה על חלון הרכב של הארפר מקפיץ אותה בבהלה. ״זוזי רגע לפה,״ אני אומר בתקיפות. אני מחזיק אותה ושומר עליה כאילו היא אשתי.

אי אפשר להוריד את החלון כי הרכב
כבוי, אז אני יוצא מהרכב ורואה בחוץ
את לואיס.

אלא מה?