גבולות מוגדרים

פרק 74

אותו יום, חמישי, 23.6.23, 20:39

חוק מס׳ 74- לא צריך לסבך את
הדברים יותר ממה שהם מסובכים.

אני יושבת בסלון אצל האבא המאמץ של הבן שלי והדברים נראים לא מציאותיים ברמה קיצונית ולא שגרתית.

הבן שלי משחק למעלה בחדר שלו.

אני יושבת מול לוק ואני מרגישה פרץ
מיני בין הרגליים. אני לא אמורה. אני בזוגיות עם הגבר הכי מדהים שיש.

אבל זה לא מסוג הדברים ששולטים
בהם.

״איפה האישה שלך?״ אני יושבת רגל
על רגל ואני מחבקת את הברך שלי עם אצבעותיי המשולבות.

״זה סיפור ארוך,״ הוא מחייך ומסתיר
את פיו עם כוס המים שלו לפני שהוא
לוגם ממנה. ״התגרשנו לפני חודשיים. הגירושים היו מעורבים עם סוכנות ה... אימוץ.״ הוא הסתכל לאחור כדי לראות ששון לא שם.

לעזאזל.
זה הבן שלי.

״ו?״

״הוחלט שהוא נשאר כאן. בכל אופן, היא לא רצתה אותו.״ הוא מעוות את פניו ישר כשהוא קולט שהוא מדבר על הבן שלי...

״שיט, לעזאזל... אני מצטער. לרגע לא זכרתי את זה.״ הוא מניח את הכוס. אני מהנהנת ומרגישה צורך לגרד לה את כל הפנים.

״זה הפסד שלה.״

״הילד שלך?״

״וגם אתה.״

הוא מסתכל עליי ועיניו מחייכות. הרגע הזה נמשך והמתח המיני בינינו סוער.

אני בולעת את הרוק והוא מתמתח, אני שמה עין על זרועותיו. בסדר. גם ללינו יש זרועות חזקות מאוד.

תפסיקי להתנהג כמו סוטה.
יש לך אחלה גבר עם זין טוב.

מעניין איך זה היה להרגיש זוג אצבעות שלו בתוכי- לא, לא, לא. פאק. מספיק.

״מה איתך? יש לך מישהו?״ הוא מביט לתוך עיניי ואני מרגישה מרוקנת. ״כן.״

״זה אחד מהגברים ששם בחוץ עם הבחורה הצעירה?״ הוא מכחכח בגרונו.

הוא סקסי בלי טיפת מאמץ.

שיט. די עם זה.

״כן. והבחורה הזאת היא... חברה.״

קנדרי כבר לא החברה הכי טובה שלי. אנחנו לא אויבות. פשוט לא קרובות כמו פעם.

פעם... תקופה שבה היינו אחיות.

הכל הסתבך.

״אני מאמין שזה היה קשה. לוותר על משהו שלא רצית כי זה לא היה תלוי
בך. זה בהחלט קשה. אני מצטער על
זה.״ כשהוא מרים אליי את עיניו יש לי
מין חשק לדחוף אותו לאחור על הספה ולהתיישב לו על הזין.

אני שונאת את עצמי כל כך.
אסור לי לחשוב על זה.

לעולם לא בגדתי באף גבר שהייתי איתו.
מחשבות יש לכולם וזה השטן של המוח שלנו.