תיק לא סגור

פרק 9

נ.מ אביב
"גפן!" קראתי מהמקלחת.
"מה?" היא קראה בחזרה.
"למה המים קרים?" שאלתי בכעס, קופאת מקור מתחת לזרם המים.
"לא יודעת." היא רק ענתה.
"לעזאזל," סיננתי.
יצאתי מהמקלחת, עטופה במגבת גדולה.
"אני קפואה לגמרי," נכנסתי לחדר, לובשת רק חזייה ומעל סוודר גדול, נשארת רק עם תחתונים ויוצאת מהחדר.
"אני מתה מרעב, מה הכנת לאכול?" נכנסתי למטבח, מתנגשת בחזה מוצק.
"חבר שלך פה, דרך אגב." גפן חייכה אליי.
אלעד ייצב אותי כשכמעט נפלתי.
"היי," הוא חייך.
"מה אתה עושה פה?" התרחקתי מעט, "אסור לי לבקר את החברה שלי?" הוא הרים גבה.
נענעתי בראשי, "מותר." משכתי בכתפיי.
הוא בחן את גופי לרגע, הסמקתי.
"אני יוצאת, תהנו." גפן נשקה ללחיי.
"הכנת אוכל?" הלכתי אחריה לדלת.
היא גלגלה את עיניה, "תכיני לעצמך טוסט, אביב." היא סיננה.
חייכתי, "טוב, לקנות משהו?" המשכתי לשאול.
היא נענעה בראשה.
"אוקיי, תהני. ביי." נופפתי אליה קלות וסגרתי אחריה את הדלת.

"בתאבון!" קראתי בהתרגשות.
"למה לא הגעת היום לגן?" אלעד שאל בהיסוס.
"לא הרגשתי טוב," הסמקתי מעט.
"למה לא? את בסדר?" הוא מיהר לשאול, מקרב את כף ידו למצחי, בודק שאין לי חום.
חייכתי, "אני בסדר," נתתי ביס בטוסט.
הוא הנהן, "עכשיו מוקדם, אין לך עבודה?" המשכתי.
"יש לי, פשוט דאגתי לך." הוא חייך.
גלגלתי את עיניי, "אתה כל כך חמוד," התקרבתי לפניו, צובטת את לחיו.
הוא הזעיף את פניו, "זה כואב," הוא אחז בידי.
צחקקתי, "חמודי," צבטתי גם את לחיו השנייה.
הוא אחז בשניי ידיי, מכווץ את גבותיו.
הצמדתי את שפתיי לשפתיו בעדינות, מלטפת את לחיו, הוא חייך לנשיקה.
צחקקתי, הוא צחק חזרה, "אביב," הוא לחש, רפרפתי עם לשוני על שפתיו.
הוא תפס את לשוני עם שיניו, פותח את פיו, החיוך יורד, התשוקה תופסת.
התיישבתי בחיקו, הוא חיבק את מותני, מחדיר את כל לשונו בגרוני, "את כל כך יפה," הוא נתן לי הפסקת נשימה.
"תוד-" הוא הצמיד את שפתינו בשנית, "אתה כזה שתלטן-" סיננתי.
"אל תדאגי, לא אהפוך אותך לזנזונת שלי," הוא חייך, מרים אותי כמו נסיכה בזרועותיו.
"איפה החדר שלך?" הוא ניתק את שפתינו.
"היי, אלעד," נבהלתי.
הוא נעצר באמצע המסדרון, "אני... אני שומרת את עצמי, זוכר?" אמרתי בחשש.
הוא הרים גבה, "כן, אני יודע, לחתונה?" הוא תהה.
הנהנתי, "אוקיי, את מעדיפה גם לא נשיקות?" הוא הוריד אותי מזרועותיו.
נענעתי בראשי, "אפשר נשיקות, אבל לא להגיע למיטה וכאלה," הסמקתי.
הוא חייך, "בסדר גמור." מצמיד את שפתיו לשפתיי קלות, החיוך נשאר על פניו.
"משהו מצחיק אותך, אלעד?" צבטתי את זרועו.
הוא פרץ בצחוק, "שום דבר."
"יופי." חייכתי בשביעות רצון.
הוא נשק למצחי.

"היי," הושטתי את ידי ללחיצה מול חברו של אלעד.
הוא הרים גבה, "היי!" הוא צעק וחיבק אותי בחוזקה.
מצמצתי בהפתעה, לא ציפיתי לזה מחבר של אלעד.
"אני ג'ספר, אני מקווה שהוא דיבר עליי איתך, כי אני כמובן הסיבה שלו לחיות, המושיע שלו," הוא אמר בגאווה, "אבל אל תקנאי." הוא הוסיף.
הרמתי גבה, "או.קיי..."
"אני צוחק, היא רצינית כמוך!" הוא חבט בכתפו של אלעד.
צחקקתי, "אני הרבה יותר טובה ממנו, בכלל אל תשווה." אלעד הזעיף את פניו, "אל תסיט אותה נגדי, אחי," הוא סינן בכעס.
"אני כבר נגדך." ליטפתי את כף ידו באצבעי.
ג'ספר פרץ בצחוק, חייכתי.
"אני עומד להיות עכשיו גלגל שלישי?" הוא שאל בזעף.
צחקקתי, "אם כבר אני, אתם מכירים המון זמן..." ניגבתי את ידיי על מכנסיי, מקרבת את ידי לידו של אלעד.
הוא אחז בה, מכניס את ידינו לכיס הג'קט שלו, מלטף את אצבעותיי עם אגודלו.
"כן, מהגן אני חושב..." ג'ספר הנהן קלות, "וואו, המון זמן, אני לא חושבת ששמרתי עם מישהי כ"כ הרבה זמן קשר..." הזזתי את שיערי מפניי כשהרוח העיפה אותו.
אלעד הניח יד אחת מסביב לכתפי, אוחז בשיערי בכף ידו הגדולה, שומר שהרוח לא תעיף על פניי.
"כן, הוא ניסה לברוח ממני, אבל אני אחזתי חזק!" ג'ספר אמר בגאווה, תופס בחוזקה בזרועו של אלעד.
אלעד הרחיק אותו ממנו, "עד היום אני מנסה," אלעד דחף את מותנו.
צחקתי, אלעד חייך, ג'ספר העמיד פנים שהוא בוכה בקול.
אלעד חיבק את מותנו, ג'ספר חייך בשביעות רצון.
צחקקתי, "יש לי כלב ובחורה," אלעד אמר בגאווה, נושק למצחי, ופורע את שיערו של ג'ספר.
"שתוק. אני רעב, בוא נלך לאכול," ג'ספר הוביל אותנו למסעדה בשרית.
"אפשר לראות כשרות?" ביקשתי מהבחור בדלפק, "אין לנו, מגעילה." הבחור סינן, מזעיף את פניו לעברי.
הסמקתי, אלעד הרים גבה, "היי, שלא תעז לדבר ככה לבחורה שלי." הוא התקרב לדלפק.
מיהרתי להניח יד אחת על חזהו, "הכל בסדר, תאכלו אתם, אני לא אוכל." ניסיתי להדוף אותו מהבחור בדלפק.
"ממש לא." אלעד אמר בכעס, אוחז בידי ומושך אותי מחוץ למסעדה, הולכים למסעדה אחרת.
"סליחה," אמרתי במבוכה, ג'ספר חייך, "הכל בסדר, לא ניתן לך לשבת ולהתסכל עלינו אוכלים בזמן שלך אסור." הוא אמר.
"זה בכלל לא קשור, אדיוט. הבחור הזה התנהג כמו חרא." אלעד אמר בכעס, חובט באחורי ראשו של ג'ספר.
הוא גנח בכאב, משפשף את אחורי ראשו.
"סליחה," אמרתי במבוכה.
"תפסיקי להתנצל." אלעד עטף את מותני בזרועו.
הנחתי את ראשי מתחת לכתפו, הוא ליטף עם אגודלו את מותני במעגלים קטנים.
הנחתי את ידי על ידו, הוא שילב את אצבעותינו זו בזו, מחכך את גב כף ידו במותני, מקרב אותי אליו.
"אני רוצה בן זוג!" ג'ספר התלונן, נצמד למותנו של אלעד.
חייכתי, "יש לך חבר גיי?" ג'ספר התקרב אליי.
נענעתי בראשי, "אין לי חברים בנים..." משכתי בכתפיי.
אלעד הרים גבה, צובט את כף ידי קלות.
צחקקתי, "אתה שונה," צבטתי אותו בחזרה.
"אח, זה כואב," הוא שיפשף עם ידו השנייה את הצביטה, מחבק את בטני.
"שקרן, סתם רצית לתת לה חיבוק!" ג'ספר צעק.
אלעד החניק צחוק, "נכון." הוא נשק למצחי.
חייכתי, "אדיוט," דחפתי אותו ממני.

אלעד הלך לשירותים ונשארתי לבד עם ג'ס.
הוא חייך לעצמו, "אני לא רוצה שיהיה בנינו מביך או משהו, את יוצאת עם החבר הכי טוב שלי, אין לי קראש עליו או משהו אבל אני רק אגיד שהוא מציאה, ואם את לא מסוגלת לשים לב לזה אז אני שם לב, ואני אשמח לקחת לך אותו." הוא הניח את סנטרו על ידו.
מצמצתי פעמיים, "ג'ס, אני יוצאת איתו. ברור שאני יודעת שהוא מציאה..." צחקקתי.
הוא חייך, "מצוין. ויש לו המון כסף..." הוא הרים את גבותיו.
הזעפתי את פניי, "כן," רק אמרתי.
"כדאי לך לקנות משהו יקר מאוד, הוא ישמח לקנות לך." הוא המשיך.
"אתה רציני? חשבתי שאמרת שאתה חבר שלו. לא מעניין אותי הכסף שלו. הוא מדהים, הוא מהמם (באישיות), הוא חמוד, הוא ג'נטלמן, אני לא צריכה שהוא ישלם עליי כלום." נעמדתי בכעס.
אלעד נעמד מאחוריי, מניח את ידיו על מותניי, "הכל בסדר אהובתי. הוא רק בדק אותך," הוא הזעיף את פניו לג'ספר ונשק למצחי.
ג'ס חייך בהתנצלות, "שמעת איך היא החמיאה לך? זה לא טוב לאגו שלך." הוא גלגל את עיניו בשעשוע.
אלעד ניפח את חזהו, "כמובן. זה מצוין בשבילי. אני רוצה שתחמיאי לי תמיד." הוא חיבק את מותניי.
הסמקתי, "סליחה שכעסתי," שלחתי את ידי ללחיצה מול ג'ספר.
הוא צחק, "הכל טוב. זה מצוין שלא אכפת לך מהכסף שלו, ושאת מאוד רגזנית. את שונה ממנו, את מאוד כנה עם הרגשות שלך..." ג'ס צחק.
חייכתי, "שונה? הוא גם כן מאוד כנה עם הרגשות שלו..." הנחתי את ידי על חזהו של אלעד.
הוא הנהן, "מאוד כנה," הוא חייך.
ג'ס הרים גבה, "אתה כזה מוזר." ג'ס משך את עניבתו של אלעד אליו והצמיד את שפתיהם.
אלעד גנח בכעס, פערתי את עיניי.
"ג'ספר! רק בבית! חתיכת זין!" אלעד ניגב את פיו עם גב כף ידו.
"רק בבית?" תהיתי.
"אביב, זה לא כמו שזה נראה...
הוא מנשק אותי בתור חברים, לא מתוך אהבה או משהו כזה," אלעד ניסה להסביר.
"כמובן שזה מאהבה." ג'ס הרים גבה.
"כן, לא, התכוונתי לא בקטע של להתחתן או משהו כזה," אלעד המשיך.
"גייז לא יכולים להתחתן," ג'ס הוסיף.
"כן, אבל לא בגלל זה לא נתחתן." אלעד פרע את שיערו בכעס, שולח מבט רצח לג'ס.
"אז למה לא?" ג'ס הרים את גבותיו.
אלעד גנח בייאוש, צחקקתי.
"אני מבינה," ליטפתי את זקנו, מרגיעה אותו.
הוא נשם עמוק, "לעזאזל. אני אהרוג אותו." הוא סינן.
"תפסיק לנסות להבריח את בת הזוג שלי," אלעד סינן כלפיו.
ג'ס הרים את ידיו בכניעה, "אני רק בודק אותה... לבנתיים היא בסדר," הוא חייך אליי.
הרמתי גבה, מאתגרת אותו, "אל תדאג, אני חיית פרא, לא אסוג." נשענתי על השולחן, מתקרבת אליו.
אלעד נאנח.
ג'ס צחק, "איזו בחורה! אלעד, אני פוחד!" הוא קרץ לי.
הזעפתי את פניי, "אני רצינית, בן זונה." התקרבתי עוד קצת, יושבת על הברכיים בכיסא בשביל להגיע.
"וואו, בחורה שלי, הוא צוחק, תרגעי." אלעד חיבק את מותניי, מחזיר אותי לשבת על התחת.
ג'ס חייך, מרים גבה. "את כזאת קטנה, מה תוכלי לעשות?" הוא שאל בהתגרות.
הייתי מזנקת עליו.
באמת מזנקת עליו.
אלעד תפס אותי והרים אותי על הכתף שלו, בעטתי בחזהו ובגבו.
"הגיע הזמן לחזור הביתה." הוא רק אמר, זורק לג'ס אצבע שלישית מאחוריי הגב ומכניס אותי למכונית.
"נוסעים הביתה." הוא רק אמר ונכנס גם כן, חוגר ומתניע.
נאנחתי, משלבת את ידיי על חזהי בכעס.