תיק לא סגור

פרק 31

נ.מ אלעד
"אני מתגעגע." נאנחתי לטלפון.
"זה בסה"כ שבוע, ובסופו זה שווה את זה, אוקיי?" אביב צחקקה מבעד לטלפון.
"כן, ברור." הנחתי את זרועי על עיניי, עוצם את עיניי.
"אתה במיטה?" היא תהתה.
"כן, את?" שאלתי חזרה.
"כן. מה אתה לובש?" היא התעניינה.
הורדתי את זרועי מעיניי, פוקח אותן, "כלום, אני שוכב על השמיכה, על הגב. את?" נשכתי את שפתי.
"רק חולצה מכופתרת שלך, לא יודעת אם שמת לב שהיא נעלמה כי יש לך כל כך הרבה." היא צחקקה.
"בלי כלום מתחת? בלי חזייה, או תחתונים?" שאלתי, איבר מיני מתעורר מעט כשאני מדמיין אותה שוכבת במיטה רק בחולצה שלי.
"כן," היא לחשה במבוכה.
חייכתי בשביעות רצון, "החולצה מסתירה לך את הכוס?" שאלתי, קולי מעט צרוד.
"לא, הרמתי את הידיים ואז היא עלתה." היא אמרה, מכחכחת בגרונה.
עצמתי את עיניי, מחזיק את עצמי לא לגעת בעצמי כשהיא בטלפון.
"הכוס שלך חשוף לאוויר?" שאלתי, מלקק את שפתיי.
"כן, היה לי חם, הורדתי את השמיכה." היא ענתה בהיסוס.
"את מדמיינת אותי?" שאלתי, קולי חנוק.
"עכשיו?" היא צחקקה במבוכה, "כן, אתה מדמיין אותי?" היא שאלה חזרה.
"בהחלט, את כל כך יפה." בלעתי את רוקי.
"מותר לשלוח תמונה או שאסור?" שאלתי אותה.
"מותר," היא רק ענתה ופתחתי את הווצאפ, מצלם את חזהי החשוף ושולח לה.
היא לא הגיבה בקול, "אביב, את איתי?" שאלתי בהיסוס.
"כן, למה שלחת לי תמונה של החזה שלך?" היא תהתה.
"כדי שלא תצטרכי לדמיין, אם תבקשי אשלח לך עוד תמונות, של איברים אחרים." הבטחתי לה, אוחז באיבר מיני הכואב, עוצם את עיניי.
"אתה רוצה שאשלח גם?" היא שאלה בהיסוס.
"רק אם תרצי, לא אכריח אותך." חייכתי, מלטף את איבר מיני מלמעלה למטה, נושך את שפתי.
"אוקיי, תכנס." היא רק אמרה.
פקחתי את עיניי, ממהר להכנס לווצאפ, נכנס לתמונה שהיא שלחה, עיניי מזוגגות למול גופה היפה,
החולצה מסתירה את הפטמות, אבל צווארה ובטנה החלקה חשופים.
"את נוגעת בעצמך?" התעניינתי.
"אני לא יודעת איך, אתה נוגע בעצמך?" היא שאלה במבוכה.
חייכתי, "אני נוגע בעצמי." הבטחתי, "את רוצה שאלמד אותך?" שאלתי.
"זה מוזר?" היא שאלה חזרה.
"לא יודע, זה לא מוזר לי." ליקקתי את שפתיי, "אפשר, נראה לי." היא רק אמרה. הרמתי את הטלפון, מצלם תמונה ושולח לה.
"אלע-" היא נקטעה כשראתה את התמונה של ידי אוחז באיבר מיני.
"עכשיו תניחי את הטלפון ליד הראש, שימי על רמקול," הורתי לה.
"אוקיי," היא רק אמרה.
"תעצמי עיניים," המשכתי.
"אתה מנסה להרדים אותי או לרדת לעצמי?" היא צחקקה.
"אביב, אל תתחכמי." חייכתי.
"אוקיי, סליחה." היא צחקקה.
"תניחי אצבע אחת על הכוס שלך," המשכתי.
היא השמיעה קול השתנקות לרגע.
"תעבירי אותה על הכוס שלך, תרגישי את הגוף שלך," התעלמתי מהקולות שהפיקה מפיה, אוחז באיבר מיני בחוזקה.
"עכשיו תחדירי אותה עמוק לתוכך." המשכתי, מתחיל ללטף את איבר מיני לאט, מניח את הטלפון ליד ראשי ועוצם את עיניי.
"אלעד," היא לחשה בצרידות, קולה מעט מתנשף.
"אני איתך, אביב." הבטחתי לה, קולי צרוד, מתנשף.
"מה עכשיו?" היא שאלה בחוסר סבלנות.
"תוציאי אותה," הורתי לה.
"אלעד," היא יללה.
"תצמידי שתיי אצבעות זו לזו ותחדירי ביחד," אמרתי, מחייך.
היא חסרת סבלנות.
היא התנשפה, "אלוהים," היא גנחה.
שיפשפתי מהר יותר כשהיא התחילה לגנוח בקול ולהתנשף.
"את חושבת שתצליחי שלוש?" התגרתי אותה.
"ר- רגע-" היא התנשפה.
חייכתי בשביעות רצון, מאיץ במהירות את ידי על איבר מיני.
"אלוהים! אלעד!" היא גנחה בקול, מתנשפת בחוזקה, מנסה להסדיר נשימה.
גמרתי בחוזקה באגרופי, מתנשף.
היא צחקקה, "אתה מדהים." היא לחשה במבוכה.
"תודה, גם את." עניתי, לוקח את הטלפון בידי, מצלם תמונה של ידי עם הזרע ושולח לה.
מניח את הטלפון ומנקה את הזרע בטישו.
"זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי," היא לחשה במבוכה.
"אל תדאגי, אחריי החתונה זה ישתנה, זה היה שום דבר." חייכתי בשביעות רצון.
"אני עייפה," היא לחשה בעייפות.
חייכתי, "החולצה שלי התלכלכה?" תהיתי.
היא צחקקה, "זאת הדאגה שלך?" נשמע מהצד שלה רעש מוזר, ושתקתי לרגע.
"את בסדר?" שאלתי בלחש.
"כן, סליחה, התכסתי בשמיכה." היא ענתה.
"אה, עכשיו ראיתי את התמונה ששלחת, ניקית את זה? מה זה?" היא שאלה בתמימות.
פרצתי בצחוק, "זה זרע, אהובתי." חייכתי.
"אה! אתה גם גמרת?" היא שאלה במבוכה.
"כמובן, תראי איזה תמונה שלחת לי, אף גבר עם דם בזין שלו לא יצליח להתאפק." חייכתי, זוכר את השיחות שלנו על איפוק של גברים.
דמיינתי את גלגול עיניה.
"בסדר, בסדר. תשלח לי תמונה של הפרצוף היפה שלך," היא ביקשה.
חייכתי, "תשלחי לי בחזרה, תמונה של הפרצוף היפה שלך." עניתי, מצמצם את עיניי בעייפות ומרים גבה, מצלם ושולח לה בלי להסתכל על התמונה לפניי.
שמעתי אותה צוחקת, "אתה כזה חמוד, בא לי לאכול אותך." היא השמיעה קולות מוזרים.
צחקתי, "תרגעי, תרגעי. בסדר, בחתונה תאכלי אותי כמה שתרצי." הנחתי את זרועי מתחת לראשי, נשען עליה.
תמונה שלה נשלחה אליי ופתחתי אותה, היא צמצמה את עיניה כמוני והוציאה את לשונה האדומה מבין שפתיה המלאות, שיערה כמו מסגרת מסביב פניה, ידה מסתירה את חזאה ורואים רק את צווארה.
חייכתי, "אמרתי לך כבר שיש לך שפתיים מדהימות?" תהיתי.
"אני הולכת לישון." היא הכריזה.
חייכתי, "אוקיי, אני אוהב אותך." הזכרתי.
"אתה מתוק, גם אני אוהבת אותך." היא עשתה קולות של נשיקה, ואז צחקקה.
"תתן לי נשיקה בחזרה," היא ביקשה.
גלגלתי את עיניי, "אתן לך בחתונה." הבטחתי.
"עכשיו!" היא אמרה בכעס.
עשיתי קול של נשיקה, והיא שלחה לי תמונה שלה מחייכת בשביעות רצון, עיניה היפות עצומות, ריסיה ארוכים נחים על לחייה.
חייכתי, "לכי לישון, אהובתי." גלגלתי את עיניי.
"אוקיי, לילה טוב, אהובי." היא ניתקה וכיסיתי את עצמי בשמיכה, מחבק את רגליי לחזהי ועוצם את עיניי.