בריאנה היילי:
אני מסתכלת סביב בחדר הכושר על מגוון הגברים המוכנים להתמודד זה עם זה. כמה מהם חייכו אליי, וידעתי בדיוק למה.
הם חושבים שאני מטרה קלה.
ובכן, זו תהיה הטעות מספר אחת שלהם, והיתרון מספר אחת שלי.
כולנו התאספנו כאן כחלק מהאימונים האינטנסיביים שגונתן עושה לאנשיו.
אני חושבת שהגיע הזמן שאקח חלק. רציתי לקחת חלק.
אני ניגשת אל שקי החבטות כדי להתחמם. אני מרימה את האגרופים שהחלימו מוכנה להתחיל להכות בו, לפני שאני מפסיקה אני שומעת קול מאחורי גבי "חכי".
"כן? יש בעיה מר קבארו?" אני שואלת כשאני מסתובבת ופוגשת את עיניו של גונתן.
הוא לא מגיב, במקום זה הוא פשוט לוקח את ידי ומתחיל לעטוף אותן.
אני ממצמצת בעייני,כשאני מרגישה את ידיו הגדולות והמחוספסות אוחזות את ידי הקטנות בהשוואה. אני מסתכלת עליו בחזרה, צופה איך גבותיו ועייניו מקומטות בריכוז.
ומשום מה, הייתה לי את תחושה הלא ידועה הזו בתוכי, פשוט מהמגע שלו. אבל לא ממש הצלחתי להבין מה זה היה.
לאחר שהוא מסיים הוא לוקח צעד אחורה, "לא יכול להיות שאירועים קודמים יחזרו על עצמם, לא?".
אני בולעת את רוקי מעט. פאביו הזה. הוא סיפר לו על הפציעה שלי.
"ולזה אתה מתכוון?" אני שואלת, מופתעת ממעשיו.
"ובכן, את אף פעם לא יודעת. את עלולה לאבד שליטה ולפצוע את עצמך שוב." הוא אומר ומושך בכתפיו.
״מר קבארו. אתה עושה את זה שוב. אתה מתנהג כאילו אכפת לך" אני אומרת בחיוך קטן.
אבל במקום לכעוס על ההערה שלי, הוא רק מגחך בתמורה. "אל תחמיאי לעצמך ילדונת. אני דואג לכל האנשים שלי. ולמי שעובד בשבילי".
"אה, ואני אראה לך כמה אכפת לי ממך, כשאשלח אותך לזירה כדי להתאגרף נגד מישהו שבחרתי" הוא אומר בחיוך מעוותת.
"לא יכולה לחכות" אני עונה בציניות.
אני מסתובבת ומיד מתחילה לחבוט בשק האגרוף. בשבוע האחרון השתפרתי באגרוף. גם כי רציתי לדעת איך להגן על עצמי,וגם כי רציתי להוכיח שאני לא חלשה כמו שכל הגברים שנוכחו בחדר הזה חשבו.
אני מופתעת כשאני שומעת את צעדיו של גונתן מאחורי. הוא התכוון לעמוד כאן ולהסתכל עליי?
"את עושה את זה לא נכון" הוא ממלמל, אבל אני ממשיכה, מתעלמת ממנו.
לפתע אני מרגישה את הידיים שלו אוחזות משני צידי המותניים שלי, כשאני מרגישה שהוא מתקרב צעד מאחורי. "אמרתי שאת עושה את זה לא נכון".
ידיו מתחילות להזיז את המותניים שלי, "שמירה על שיווי המשקל שלך נותנת כוח חבטות טוב יותר" הוא אומר כשהוא מכוון את היציבה שלי.
נשימתי מתכווצת כשהוא מושך אותי בעדינות לאחור. "זוזי מעט לאחור.״
אני מרגישה עקצוצים על זרועותיי כשהוא מחליק את ידיו ומרים אותן "תשמרי את הידיים למעלה. את צריכה להגן על עצמך מפגיעה בפנים" הוא אומר, כשאני מרגישה את נשימתו החמה על העורף שלי.
