פרק 26

1.7K 88 16
                                    

נירו היילי:
כמה שעות לפני-
רחש משונה בוקע מתוך החשכה האפלולית,גופי החלוש וההוזה שכוב על רצפת האבן הקשה.

עייני נפקחו בהתראה כשאוזניי ממהרות להזדקף מידי אחרי,אני משעין את גבי על קיר האבן ומשחרר אנחת כאב חלשה. במשך ימים רבים בליתי בחשכה הסוגרת ללא ניצוץ אור כלל,מחכה לבואו של כל אדם המורשה להיכנס למרתף.

הגוף שלי כואב וחבול,בטני דורשת מזון וגרוני יותר יבש ממזג האוויר באמצע המדבר. לפתע נדמה לי שאני שומע קול מוכר,שפתי מתעקלות בחיוך זחוח על פני.

זו חייבת להיות בריאנה,הקול,הצעדים אפילו יכולתי להרגיש את נוכחותה. אור חזק חודר אל עייני מבעד לעפעפיי,מסנוור את אישוני כדומה ללהבה חמה.

רעש חזק חודר לאוזניי ומטלטל אותם,אני מבחין בדלת הברזל נפתחת לקראתי. קור עז חודר לעצמותיי ומקפיא את הכאב.

החשכה מתפוגגת לגמרי עד שלבסוף אני מצליח למקד את מבטי,מבחין בנערה בעלת שיער אדמדם ארוך ועור בהיר.עייניה הקרינו פחד ובהלה,על פרצופה נמשים קטנים. לעזאזל,היא הייתה יפייפיה.

אני זוקר את סנטרי ונועץ בה את חיוכי הזחוח,"זה חלום?" קולי היה מעט צרוד. הג'ינג'ית הקטנה קפצה במקומה,צחוק נפלט מפי.

"אין ממה להיבהל חטטנית קטנה,אני לא נושך." גיחכתי. היא מצמצה בעייניה הירוקות ונעה במקומה באי נוחות,התמקדה בצלקה הקטנה הממוקמת על לחי ימין שלי.

"מה שמך?" אני גובר על הכאב ונעמד על רגלי,מתקרב לסורגים.
"א-אמה." פלטה הג׳ינג׳ית מרוב פחד כשעברה לבחון את קיר התא המלא בדם יבש.

"אמה." קולי היה עמוק וחד,לא יכול להתעלם מהצורה בה שמה כל כך מתאים לקולי. "תוכלי לעשות משהו בשבילי,אמה?" והיא ללא ברירה מהנהנת באיטיות. אני מחייך.

"תתקרבי הינה." קולי נשמע בנימה רכה וקלה שהעבירה בי חלחלה. היא צועדת לעברי,"את רואה את המפתח שם?" אני מצביע באמצעות אצבעותי על אזור מסוים.

היא מסובבת את גבה לעברי,מפנה לעברי את שערה הארוך והרך. אני כובש את הרצון להושיט את ידי ולגעת בו,"תביאי לי אותו." אני לוחש לשיערה בקול מוחספס כשהיא נדרכת במקומה. חיוך עולה על שפתי.

כל כך פאקינג מושלמת.

היא מסובבת את ראשה,שואפת במאמץ ומביטה בי בעיינים גדולות,מבטה מבולבל וסקרן כאחד.

"א-ני, אני לא יכולה לעשות זאת. הגעתי לכאן בטעות מוחלטת,בבקשה על תאמר לאף אחד על כך. עליי ללכת." אמרה וסובבת את גבה לעברי ללא היסוס בפעם השניה להיום.

אך אני פועל במהירות ושולח את ידי מחוץ לסורגים ואוחז זרועה. היא נעצרה במקומה ונקפאת כמו גוש קר. "חכי. על תשארי אותי כאן לבד."

יופי אכזרWhere stories live. Discover now