בריאנה היילי:
למחר בבוקר אני מתלווה לאלנה וקלרה למסע קניות ארוך ומעייף ברחבות צרפת.
כששמעתי על הרעיון הזה לראשונה מיהרתי לשלול את האפשרות במידי,אך כשהבנתי שזה או זה או בילוי עם הבנים בחדר הביליארד של המלון לקחתי את דברי והצטרפתי אליהן במידי.
מכיון שדעתי הייתה מוסחת כל הבוקר,לא הייתה לי דקה לחשוב על המקרה אמש במעלית במלון. וטוב שכך. אחרת ראשי היה מתפוצץ מרוב חשיבה מרובה.
"אני חייבת את השמלה הזו! בואו!" מצביעה קלרה בלהב על השמלה האדמדמה שהוצגה בחלון הראווה השקוף. אלנה וקלרה ממהרות להיכנס פנימה בצעדי ברווז ואני מיד אחריהן.
אני נושמת עמוקות,לוקחת אוויר לריאותי,ומכינה את עצמי לעוד כמה שעות של מדידות בגדים."נו? מה אתן אומרות?" מציגה קלרה את השמלה האדמדמה בסיבוב ממול המראה.
"וואו! יפייפיה!" אומרת אלנה בחיוך רחב,מצמידה את כפות ידיה במחיית כף.אני מצמידה את שפתי זו לזו,"בהחלט. מבליטה לך את העיינים."
"אני בוודאות לוקחת אותה בעוד צבעים! אלנה תוכלי להביא לי עוד כמה צבעים שונים?" שואלת קלרה כשהביטה בריכוז על דמותה במראה.
"כמובן. כבר חוזרת." אומרת אלנה במהירות ונעלמת בשניות."למה שלא תקני גם לך שמלה,בריאנה?" ליבי קופץ. היא אמרה כרגע את שמי?
"מ-מה? מאיפה..?" אני פונה עליה בבלבול מלא. שמי היה אמור להיות גלוי,איך הוא פתאום התגלה?
"מאיפה אני יודעת את השם שלך? הא," אמרה בפשטות ומיד מיהרה להמשיך,"שכחת שנרדמת במכונית וכולם חשבו שאת מתה? בכל מקרה,גונתן לא הפסיק לקרוא בשמך. ועכשיו כשחושבים על זה,זה היה נורא מוזר. הוא בחיים לא התנהג ככה לאף אחד. שלא נדבר על אישה."
אני משחררת נשימה קרה ורגועה,משתדלת להסתיר את העובדה שדופק ליבי גבר.אני מסתכלת על פרצופה של קלרה דרך המראה כששפתי דבוקות זו לזו,לא יודעת מה לומר.
"מה קרה,מותק? בלעת את הלשון?" שאלה קלרה בדיוק כשחזרה אלנה עם שלל שמלות בצבעים שונים."לא. כאב ראש." אני מלמלת.אני מצליחה לשחרר אנחה ארוכה ודוממת,משלבת את ידיי על חזי. "נהדר! אני חייבת לנסות את הכחולה קודם!" קפצה קלרה בהתרגשות וחזרה לתא המדידה,לא לפני שסגרה את וילון התא.
ובנתיים,ניסיתי להעביר את המשך אחר הצהרים מבלי מחשבות מסובכות מידי.
כשכבר החשיך והיינו אמורות לחזור למלון קפצה קלרה עם רעיון מעניין,"בואו נלך למועדון החדש שפתחו בהמשך הרחוב,שמעתי שהוא בין הטובים בצרפת!"
לא אשקר,רציתי לצאת לבר. רציתי להרגיש חופשיה וחסרת שליטה לכמה שעות. רק לכמה שעות."אני בעד." אני אומרת לעבר קלרה כשהיא מסתובבת לעברי כשעל פניה הבעה מופתעת ומבולבלת.
