ג׳ונתן קבארו:
בחוץ השמש שוקעת, האורות בבניינים הגבוהים נדלקים כמו המוני גחליליות בוהקות. השינוי במזג האוויר מורגש היטב, וזה לא תרם למצבי אלא רק הוסיף לכעס שהצטבר בתוכי.
בריאנה ישבה מתוחה במושב לצידי, מפנה את פנייה במלואן לעבר החלון,סוקרת את צמרות העצים העירומות,ושרידי הגשם שירד קודם נצנצו על עלים ספורים תחת אור הירח.
אני נושא את מבטי אל בריאנה,עיני ננעצות בצדודיתה למשך כמה שניות אחדות, לפני שאני מסב את מבטי בחזרה אל הכביש. עשינו את דרכנו בכבישי איטליה החלקלקים אל פגישת העסקים שהתקיימה לה באחד המועדונים באזור.
בפעם הראשונה החלטתי להביא איתי את בריאנה. ומיד אחרי שראיתי את בריאנה לובשת שמלה שחורה שנצמדה לקימורים שלה בצורה מושלמת, התחרטתי.
הייתי עייף וכעוס מכדי לרצוח אנשים אחרים בגלל עיניהם הסקרניות. אני בולע בקושי כשהמחשבה על גבר אחר נוגע בבריאנה מול עיני חלפה בראשי.
"לאן אנחנו נוסעים?" קולה רך,מבטה ממוקד קדימה."לפגישה." קולי קר כקרח,אני משאיר את עיני על הכביש.
"רק שנינו?"
"פאביו וסמואל כבר שם." אמרתי, היא הנידה בראשה בחיוב ומיד אחרי פצה את פיה.
"למה הבאת אותי לפגישת סמים, ג׳ונתן?" היא שאלה, אני נושף את האוויר מהריאות שלי, משתוקק לסיגריה חמה מאי פעם. "זו לא פגישת סמים, אלא פגישה עסקית. אל תגידי לי שאת מפחדת,זאב קטן."
"אני לא מפחדת," היא משיבה בביטחון ומיד אחרי מיהרה לומר. " רק תוהה מדוע בחרת לקחת דווקא אותי."
"הבאתי אותך איתי עכשיו כי המצב לא בטוח, ואני רוצה אותך לצידי." זה לא מה שהתכוונתי לומר, אבל בכל זאת זה חמק החוצה.
אני מרגיש את המבט שלה מופנה לעבר פני, כשאני מגיע לרמזור האדום אני מרים את מבטי אל פניה. מבטינו נפגשים, והבעה של בלבול מסתחררת מאחורי עיני הזאב הכחולות.
נראה שיש פחד בעיניים שלה, וזה לא פחד ממני.
בן רגע, הזעם הלוהט המבעבע בוורידים שלי הופך קר כקרח. אני לא אוהב לראות אותה ככה, כאילו היא מתחננת לעזרה, כדי לחלץ אותה מכל אימה שרודפת אותה.
"אל תראי כל כך מפוחדת,בריאנה." היא מטיה את ראשה הצידה,וחוזרת לעשתונותיה בזה הרגע.
"אמרתי שאני לא מפחדת,ג׳ונתן." עיניה הכחולות של הזאב הקטן שלי נמלאות אש בוהקת, הלהיטות בעיניה גורמת לבטן שלי להתפתל. אני מסב את מבטי חזרה אל הכביש,כשקול מכני חד וחזק הדומה לצופר של מכונית נקלט באוזני.
הרמזור הפך ירוק לפני זמן רב, בעודי נושא את עיני אל פניה של הנערה בעלת עיני הזאב מספיק זמן כדי להרהר בכך. עליי לעשות מאמץ אמיתי להסיט את מבטי ולהתמקד לנסוע בכביש המהיר.
