בריאנה היילי:
"בריאנה,תמהרי. הגיע הזמן ללכת." קולה של אלנה מתגלגל אל אוזני דרך הקירות הדקים, אני ניגשת אל המראה ובוחנת את בבואתי במשך כמה דקות,מאפשרת לעצמי להירגע לכמה רגעים.
על גופי שמלה צמודה בצבע שחור המכוסה במעט נצנצים זוהרים, חסרת שרוולים. הודות לאיפור שעשתה לי קלרה עייני הכחולות בלטו,שיערי הבהיר נפל על כתפי בגלים רכים ועדינים.
לא נראיתי כמו נסיכה,אלא כמו רוצחת לוהטת שמטרתה להרוג מישהו בגאלה. זה היה נפלא.
ממש השתדלתי לא ליפול כי השמלה הזאת הייתה קצת כבדה ודי צמודה. לאט מאוד הלכתי במסדרון והתפללתי שאצליח לשרוד את המדרגות.
כשירדתי במדרגות,שמתי לב שפאביו,סמואל וגונתן עמדו למטה מול הדלת. קלרה ואלנה עמדו כמה מטרים מהם,אני מתעלמת מפעימות ליבי ומגופי המתלהט כשעייני פוגשות בעיניו של גונתן.
עיניו הקשוחות בוחנות כל חלק וחלק בי,מעבירות בי תחושת צמרמורת קלה. זה יהיה שקר אם אגיד שהוא לא נורא לוהט בחליפה.
אלוהים,אני שונאת את הגבר הזה.
שמתי לב כיצד עקב אחרי כל התנועות שלי והסתכל עלי מרותק לגמרי. לבסוף הגעתי לתחתית המדרגות בשלום בעזרתו של המעקה הכסוף,מבלי לשבור עצם אחת.
פאביו ניגש אליי והביט בי מעלה ומטה,"את נראת יפהפייה,מותק." חייכתי אליו כשהוא לוקח את ידי בידו ומביא אותה לשפתיו.
כחכוח גרוני נשמע באזור,"זה מספיק." נוהם גונתן וגורם לנו להפנות את מבטנו אליו. הוא בוחן את שעונו על ידו,"עלינו ללכת."
פאביו פותח בצחוק מתגלגל,גורם לי לרצות לקבור את עצמי תחת האדמה ולא לצאת מי שם בזמן הקרוב.
"נלך." אומר סמואל,מציל אותי מהמבוכה הנוקשה.כולנו מתחילים לצעוד לעבר שערי האחוזה,פני מתעקלות כשאני מבינה בחוסר של דבר.
"שכחתי את התיק שלי למעלה,אלך להביא אותו במהרה." לפני שיכולתי לשמוע את תגובתם,הסתובבתי על עקבי ומיהרתי מעלה בחיפוש אחר התיק.
לאחר כמה רגעים,עם התיק בידי האטתי את קצב הלכתי במדרגות כך שלא התרסק על פני. נשימתי נעתקת כששמתי לב שרק גונתן מחכה למטה לצידי הדלת,מבטו היה מרוכז בטלפונו הנייד.
אני נושכת את הלחי הפנימית שלי,מרגישה את רגלי רועדות מבלי סיבה. עלי להתאפס אם אני לא רוצה לפגוש באינטמיות את רצפה המבריקה.
פי מתייבש בזמן שעיניו מחליקות מעלה ממסך הנייד ופוגשות בעייני. עייניו החודרות נחות עלי ללא בושה כשאני מתרכזת בלעבור את המחשול המדרגות בביטחה.
כשאני עוברת את במדרגה האחרונה אני נאנחת בהקלה ומתקדמת לעברו של הבחור בחליפה.
"אז,איך אני נראת גונתן?" אמי פעם לימדה אותי,אם מישהו פוגע בך בחיים על תפגעי בו בחזרה. אלא תשגעי אותו,תבחני את הגבולות שלו. תגרמי לו לרצות לקרוע את הבגדים מעורו.
