כתום בוהק

פרק 4

לוקה

היא פאקינג יצאה מהחדר.
מה היא חושבת שהיא עושה?
איך היא לא מפחדת ממני?

*שיחה נכנסת טיילר*

"מה?" עניתי לו בלי נימוסים,
"מה עם שלום? מה קורה? מה נשמע? משהו?"
"עזוב אותי מהקשקושים שלך, מה אתה רוצה?"
"אבא שלך, הוא הגיע למלון שלנו עצבני כל כך שחששתי שיתפוצץ מולי"
"פאק. פאאק!"
"אתה מוכן להסביר לי מה קרה? אין מצב שהוא סתם עצבני, בחיים לא ראיתי אותו ככה"
"תאמין לי, אתה ממש לא רוצה לדעת"
"זה אומר שאתה רוצה שאשאל מה קרה או לא?"
"לא. אין לי סבלנות לזה"
"טוב, אני חייב לזוז לדאוג שאבא שלך לא מתפוצץ"
"ביי"

טיילר הוא החבר הכי טוב שלי, ממש כמו יד ימיני, אמנם לפעמים הוא יכול לגרום לי לרצות לשסף לו את הגרון אבל אני יודע הוא חבר אמיתי.

אני אפילו לא יודע את שמה של האישה המשוגעת הזאת אבל היא משגעת אותי!
אני לא יכול לתת לה לעזוב, בחיים לא ראיתי אישה שעומדת מולי מבלי להשפיל מבט, עד היום.

ירדתי במעלית ללובי המלון וחיפשתי אותה בעיני,
למצוא אותה היה קל משחשבתי, שערה הכתום בוהק ומושך את עיני.
היא צעקה שם על פקידת הקבלה, הלכתי לכיוונן בהליכה מהירה,
"את לא זזה לשום מקום!" צעקתי.
הפורצת למקלחות נראתה כועסת ואדומה מתמיד ולידה פקידת הקבלה נראית כאילו היא עומדת להתעלף.
"סליחה?! למה אתה חושב שאתה יכול לומר לי מה לעשות?!" שאלה בחוצפה.
"אני חושב שאת כבר יודעת מי אני, אז את מבינה שאני יכול לעשות הכל." אמרתי ברוגע.
"כן, אני יודעת מי אתה, אתה השטן." אמרה מבלי להניד עפעף,
"בדיוק. אם את יודעת אז למה את שואלת?" אני מתגרה בה,
"בן זונה!"
"אני עדיין לא בטוח שאת יודעת עם מי את מדברת," אמרתי, מתגרה בה עוד קצת.
"אני יודעת עם מי אני מדברת. אתה השטן, אמרתי את זה כבר ואמרת את זה בעצמך" אומרת ומשתמשת במילים שלי נגדי.
"אני לא מדבר על השם לי, את יודעת מה אני עושה לאנשים שמתחצפים אליי?"
"כן? מה אתה מסוגל לעשות? כי כרגע אתה לא עושה לי כלום," היא מתקרבת אלי כך שרגלינו נוגעות, לא נוגעות. היא צריכה להרים את ראשה כדי להסתכל בעיני וכך היא עשתה, כמה אומץ יש לאישה הזאת, איך היא לא מפחדת להסתכל עליי ככה?
אני לא יודע למה, אבל האישה הזאת מסקרנת אותי.