*כעבור חצי שנה*
יעל
"לוקה תראה איזו מתוקה." אמרתי בחיוך,
"אני דורש שתשני לה את השם." לוקה אמר ברצינות אך אפשר להבחין בפניו שמץ של שעשוע,
"את לא יכולה לקרוא לה לוֹקה."
"למה לא? זה ממש מתאים לה כי היא משוגעת."
"את לא קוראת לחתולה על שמי." לוקה התלונן,
"דבר ראשון, אני לא קוראת לחתולה על שמך אני קוראת לה לוֹקה כי היא משוגעת, כמו שכבר אמרתי. ודבר שני, החתולה המסכנה הזאת נמצאת אצלנו כבר חצי שנה ועדיין אין לה שם, זה לא יכול להימשך כך." אמרתי ללוקה. אני ממש לא מתכוות לשנות לחתולה הזאת את השם.
לוקה נאנח ביאוש ויצא מהחדר המשותף שלנו.
"לוֹקה את כל כך מתוקה!" דיברתי אל החתולה הפרוותית בהתלהבות.
"שֵׁר האוכל מוכן!" לוקה צעק לי מהקומה הראשונה.
ירדתי במדרגות לקומה הראשונה וריח האוכל הגיע לאפי,
"מה יש לאכול?" שאלתי את לוקה כשהגעתי למדרגה האחרונה,
"אוכל סיני."
"הזמנת?"
"כן."
התיישבתי ליד השולחן ודחפתי לפי נודלס, נאנחתי בהנאה ולוקה הביט בי בחיוך מרוצה.
"אם אני צריך להביא לך נודלסים כדי לגרום לך לגנוח ככה אני אביא לך כאלו כל יום." לוקה אמר בחיוך מפתה,
"לא גנחתי. נאנחתי." אמרתי לו בחיוך,
"יש משהו שאני צריך לבקש ממך." לוקה אמר ברצינות ובניגוד לכל הפעמים הקודמות הוא באמת רציני הפעם.
"כל דבר."
"קבעתי עם אבא שלי היום." נשימתי נעתקה,
"למה?"
"כי אני צריך את ברכתו לחתונה שלנו." לוקה הסביר,
"אוקיי, אבל איך זה קשור לזה שאתה צריך לבקש ממני משהו?"
"אני לא רוצה שתצאי מהחדר בזמן שהוא מגיע."
"בסדר." אם כמה שהבקשה שלו מוזרה אני באמת מעדיפה להסתגר בחדר בזמן שהוא נמצא פה.
"מתי הוא אמור להגיע?" שאלתי את לוקה,
"בעוד שעה, זה אומר שיש לנו מספיק זמן לעשות פעילות גופנית, ואני מדבר על הסוג המועדף עלי." לוקה אמר בפיתוי,
"אני מחכה לך למעלה." אמרתי לו בקול מפתה. לפני שהספקתי לעשות צעד לכיוון המדרגות לוקה תפס אותי והרים אותי על ידיו כמו נסיכה.
הוא זרק אותי על המיטה וקרע ממני את בגדי,
"למה אתה לא יכול פשוט להפשיט אותי מבלי לקרוע הכל?" שאלתי את לוקה כשאני ערומה מכף רגל ועד ראש.
"זה יותר כיף." ענה בחיוך בזמן שפשט את בגדיו,
"קינקי."
לוקה נשכב על המיטה והרים אותי כך שישבתי על ברכיו, ניסיתי להתחכך בעורו אך הוא תפס בירכיי והושיב אותי על איברו העומד. תחושת מלאות נוצרה בבטני התחתונה. גניחה רמה נפלטה מפי ולוקה היה מרוצה מכך.
"רוצה לנסות משהו קצת שונה?" לוקה שאל בהתנשפות,
"זה תלוי במה אתה רוצה לנסות." אמרתי בקול טבוע מעונג,
"מה דעתך שננסה ואם זה לא מתאים תעצרי אותי?" אמר, הנהנתי בחיוך ולוקה לא חיכה אפילו שניה, הוא החזיק בישבני ופמפם בתוכי.
אצבע אחת של ידו החליקה לכיוון פתחי האחורי וליטפה את האיזור,
"לוקה," גנחתי בעונג שקשה להכיל.
לוקה התרומם מעט ותפס את שפתי עם שיניו ונשך אותי. הטעם המתכתי של הדם מילא את פי.
לוקה מרח את נוזלי על אצבעו והשתמש בזה כחומר סיכה לישבני. הוא החדיר את אצבעו לחורי האחורי בהפתעה. התחושה שונה ומוזרה, הרגשה של עצם זר שחודר לגופי.
בהתחלה זה מרגיש שונה ולא נעים, אך ההתרגלות לכך באה במהירות.
גניחות עונג יוצאות מפי ואני אפילו לא מנסה לחסום אותן.
לוקה מחדיר לתוכי עוד אצבע ומייסר אותי. הוא נע בתוכי במהירות לא רגילה. הוא ניתק את שפתיו משפתיי והצמיד את פיו לפטמה הימנית שלי, הוא נשך ומצץ את חזי. גופי מבולבל ואני לא יודעת באיזה מקור עונג להתמקד.
לפני שהספקתי להתרגל לשתי אצבעותיו לוקה החדיר לתוכי עוד אצבע. גניחת כאב מהולה בעונג יצאה מפי ומבטו של לוקה שהסתכל עלי מלמטה היה מרוצה.
"אלוהים את כל כך יפה." לוקה גנח על חזי,
"לוקה, אני בקצה." לחשתי בעונג,
"גם אני." לוקה נאנח והוציא את איברו מתוכי, הוא השאיר רק את הקצה וחדר אליי שוב באבחה חזקה.
רגלי נעשו רועדות וגלי העונג החזקים גולשים במורד עמוד השדרה שלי.
לאחר שגמרתי סביב איברו של לוקה הוא חדר לאיברי עוד פעמים במהירות ושפך את זרעו בתוכי.
לוקה הוציא ממני את שלושת אצבעותיו ויצא ממני לגמרי, הנוזל החמים שלו נוזל במורד יריכיי וגרם לי להבין מה עשינו.
"לוקה אין לנו הגנה."
"אני אדאג שיביאו לך את הגלולה של היום שאחרי." לוקה נאנח.
"אבל את בטוחה שאת לא רוצה ילדים?" הוא שאל בחיוך והרים אותי לחדר האמבטיה.
קול טריקת דלת כבדה נשמעה מהקומה התחתונה,
"פאק, זה בטח אבי." לוקה אמר בחוסר סבלנות.
"תרד אליו אני כבר אסתדר." אמרתי לו והתיישבתי על שולי האמבטיה,
"אל תצאי." לוקה נשק לראשי ויצא מהחדר.
ניקיתי את זרעו החם מירכיי, אספתי את שיערי לפקעת מבולגנת כדי שהמים לא יגעו בו וסיבנתי את כל גופי.☆
יללות חתול נשמעות מהקומה התחתונה, מה כבר יכול לקרות אם אני אצא מהחדר? גם ככה רוב הסיכויים שאביו של בעלי לעתיד כבר לא נמצא פה.
פתחתי את דלת החדר וירדתי לאט ובשקט במדרגות. היללות של החתולה הדפוקה שלי מתחזקות אך לא מספיק כדי שהיא תהיה בקומה הראשונה, היא ירדה למרתף.
אני ממשיכה לרדת לאט לאט במורד המדרגות אחרי החתולה הטיפשה שלי.
צעקות חזקות נשמעות מהמשרד של לוקה.
הלחץ החל לזרום בעורקיי.
"אני רוצה שתעיף את הזונה הג'ינג'ית שלך מפה!"
"אתה צודק אני באמת מעדיף שהיא תעוף מפה." לוקה ואביו שוחחו עליי?
"את מי אתה מתכוון להעיף מפה?" שאלתי והתפרצתי למשרדו של מי שאמור להיות בעלי לעתיד,
"אף אחד-"
"אותך." אבא של לוקה קטע את דבריו.
נשימתי נעתקה ואני יכולה להרגיש את הלב בחזי נסדק יותר לאט לאט.

YOU ARE READING
כתום בוהק
Romance*ספר גמור!* יעל אשכנזי אני חושבת שלפי השם שלי אפשר להבין שאני מישראל, אני לא מאמינה באהבה, וכל מי שמאמין יכול להמשיך לחיות באשליה ולדחוף את האהבה שלו לתחת, אבל אז הוא פתאום הגיע בגלל פקידת קבלה מפגרת במלון ושינה הכל. לוקה ולנטינו היא כל מה שאני לא...