כתום בוהק

פרק 7

יעל

הבן זונה הזה חנק אותי!
הוא יכל לעשות לי נזק מוחי בלתי הפיך!
"להביא לך מים?" מה הוא חושב? שהוא יציע לי מים ואני אשכח שהוא כמעט הרג אותי?
"אני לא רוצה את הטובות שלך." רציתי לצעוק עליו אך כל מה שיצא לי זאת לחישה חרישית.
לוקה מביט לתוך נשמתי עם עיניו השחורות והאפלות, מפשיט אותי בעיניו.
בן פאקינג זונה.
אני קמה בזהירות כדי למזוג לעצמי כוס מים, אך לוקה דוחף אותי חזרה לכיסא,
"מה יש לך!" אמרתי בקול רם,
"שֵׁר, עד שלא תהיי מסוגלת לעמוד את לא זזה מהכיסא הזה." אמר. יש לו פיצול אישיות? פעם אחת הוא מנסה להרוג אותי ובפעם אחרת הוא דואג לי?
לוקה הגיש לי את כוס המים, העפתי את כוס המים מידו וקמתי על רגלי בטיפת הכוח שנשאר לי, הייתי קרובה אליו עד שהרגשתי את נשמותיו על פני, עמדתי על קצות על קצות האצבעות ושפתיו כמעט נגעו בשפתי ולחשתי,
"אם אתה חושב שאתה יכול לחנוק אותי כדי להפחיד ואז להביא לי מים מזויינים אתה טועה!" צעקתי, לפתע לוקה תפס בפני, הצמיד את שפתיו לשפתי וקפאתי מהלם, הזזתי את ראשי לאחור וסטרתי לו, מה נראה לו שהוא עושה?
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" צעקתי עליו בכעס,
"שלא תעזי לצעוק עלי שוב! זאת הייתה טעות!" אמר בזעם.
"אני הולכת לישון אל תחשוב אפילו להפריע לי!"
אמרתי בכעס.
עם כמה שאני שונאת אותו אני לא יכולה לשקר, הוא גבר מושך ונאה, אבל אני לא יכולה לחשוב עליו בצורה כזאת כי אני אמורה לשנוא אותו.

☆

השעון המעורר מעיר אותי בארבע וחצי לפנות אחרי שנרדמתי בעשר בלילה, ישנתי בערך שבע שעות, הרמתי את הטלפון וחייגתי לבן אדם היחיד שאני יכולה להעיר אותו באמצע הלילה, בגלל הפרשי השעות השעה בניו יורק היא ארבע וחצי לפנות בוקר וזה אומר שהשעה בישראל היא בערך אחת עשרה בלילה.

*שיחה יוצאת לאבישג*

"הלו?" שאלה מתוך שינה, והתחלנו לדבר בעברית.
"זאת אני, אני צריכה עזרה."
"מה?קרה משהו?" אבישג נלחצה,
"יכול להיות שקצת הסתבכתי עם הקאפו הבא של איטליה,"
"את עשית מה?!"
"זה לא היה בכוונה." אני מנסה להסביר,
"את רצינית? את אומרת לי שהסתבכת עם המאפיה, לא סתם מאפיה, המאפיה של איטליה! וההסבר שלך זה שזה לא היה בכוונה?!"
"אוקיי, אוקיי אני אספר לך מה קרה רק תפסיקי לצעוק על הטלפון," אמרתי לה והתחלתי לספר לה את כל מה שקרה, מהרגע שלוקה נכנס לי למקלחת ועד לרגע שבו הוא חנק אותי וכמעט גרם למותי.
"את רוצה להגיד לי שיצאת ערומה מול האנשים הכי בכירים של המאפיה ולא רק של המאפיה האיטלקית אלא מכל העולם?!"
"כן, אבל כל זה לא היה קורה אם פקידת הביטחון הזאת הייתה עושה את העבודה שלה כמו שצריך!" אני מנסה להסביר לה אך אוזניה ערלות,
"טוב, הבנתי,אבל יש לי תחושה שלא התקשרת אלי רק בשביל לספר לי על לוקה ולנטינו, מה את באמת רוצה?" אבישג חכמה ממה שהיא נראית והיא עזרה לי כל כך הרבה בחיים.
"שתבררי לי עליו."
"תגידי לי השתגעת? להזמין לך רופא למלון או משהו?" שאלה,
"מה זה יעזור שתשלחי לי רופא לחדר אם לוקה ירצח אותו בשניה שידפוק על הדלת? וכן אני רצינית לגמרי, אני צריכה לדעת מה נקודה התורפה שלו." אני אומרת לה,
"שאלוהים יעזור לי איתך, טוב, רגע חכי על הקו אני צריכה להביא את המחשב." השתכנעה, בנתיים אני יוצאת מחדר השינה בשקט ומוצאת את לוקה ישן על הספר הגדולה בסלון, אני הולכת בשקט לא מכוונה שלא בא לי להפריע לו אלא בגלל שאני לובשת רק חולצה ותחתונים, למרות שהוא ראה אותי עם פחות בגדים, אבל אני צריכה שהוא ישן אחרת התוכנית שלי לא תעבוד, אני הולכת לכיוון המטבח ומוציאה חלב מהמקרר, הפעם כדי באמת לשתות אותו ולא כדי לשפוך על עצמי.
מזגתי לעצמי את החלב בכוס שתיתי אותו במהירות וחזרתי לחדר.
"אבישג?"
"רגע אני מחפשת,"
"אוקיי" אמרתי, אחרי בערך חמש דקות אבישג מתחילה לדבר,
"אין לו אחים, רק אבא שלו, וגם אמא שלו מתה, אין לו נקודות תורפה"
"אין מצב, לכל אחד יש נקודת תורפה,"
"לך אין." היא אומרת.
"זה גם נכון, אבל חייב להיות לו," אני מנסה לשכנע את עצמי יותר משאני מנסה לשכנע אותה.
"יש פה משהו חכי, יש לו חבר הכי טוב."
"כמוני וכמוך? אל תקחי את זה אישית אבל את יודעת שאת לא נקודת התורפה שלי." אמרתי, היא יודעת שאני מנתקת את הרגשות שלי, אז זה לא אמור להפתיע.
היא לא עונה לי,
"אבישג?" אני מנסה לקרוא לה דרך הטלפון אבל אין מענה.
"אבישג אם את לא עונה לי אני מזמינה משטרה לבית שלך עכשיו!" אני מאיימת וזה עובד,
"אנ-אני פה"
"מה קרה? הכל בסדר?" היא מלחיצה אותי.
"אני ב-בסדר," היא השקרנית הכי גרועה שהכרתי,
"מה קורה? אבישג תדברי איתי," אני לא יודעת מה יש לה אבל משהו לא בסדר.
"כלום, כלום, אני בסדר, לחבר הכי טוב שלו ק-קוראים טיילר"
"אוקיי, טיילר זה השם.
את רוצה לדבר איתי?" אבישג אמנם לא נקודות התורפה שלי אבל היא כן חשובה לי.
"לא, אני בסדר גמור. זה מעייפות."
"טוב אני לא אציק לך, לכי לישון."
"לילה טוב, ותשמרי על עצמך, המאפיה זה לא משחק."
"אוקיי, אני אשמור על עצמי. לילה טוב." אמרתי וניתקתי את הטלפון.

חיכיתי כמה דקות וכשהשעה חמש בבוקר הגיעה הוצאתי את רמקול הבלוטות' שלי מהמזוודה, חיברתי אותי לטלפון שלי, יצאתי מהחדר, שמתי את הרמקול על שולחן הקפה בסלון והפעלתי את השיר הראשון, הוא נקרא 'אלה' הוא של להקת רוק ישראלית שנקראת 'היהודים' ומה שטוב זה שלוקה גם לא מבין את השיר.
אני לובשת את אותם הבגדים מהלילה, חולצה ותחתונים, לא היה לי כוח להחליף ואני שמה זין על מה שלוקה אומר.
"תכבי את זה עכשיו או שאפילו לשתות חלב את לא תצליחי!" לוקה צעק מתוך שינה בזמן שהוא עדיין שוכב עם עיניים עצומות.
"לא נראה לי!" צעקתי לו בחזרה.

... כדאי לזכור טוב את הפרק הזה!!...