לוקה
גור?!
היא מביאה לי גור חתולים למלון?!
מה היא חושבת לעצמה?
האישה הזאת תהרוג אותי בסוף!
"חשבתי שכבר הבנו שאתה לא מסוגל להרוג אותי, וגם אם כן, קדימה תעשה את זה!" צעקה.
אני לא מסוגל להרוג אותה והבעיה? הבעיה היא שאני לא יודע למה.
אני לא יודע מה לענות לה על זה, אז אני פשוט יוצא מהסוויטה בזעם ושולח לטיילר הודעה,
*טיילר*
אני: אחי אני בא למועדון, תכין לי מישהי טובה.
טיילר: חשבתי שיש לך את הג'ינג'ית, היא עושה בעיות?
אני: אני לא רוצה את הג'ינג'ית, אני צריך מישהי מנוסה, לא שזה אמור לעניין אותך בכלל, תעשה אץ העבודה שלך ותסתום את הפה.
כתבתי לו ויצאתי מהצ'אט לפני שהספיק להגיב.
אני מגיע למועדון ורואה שהזונה שלי מוכנה בשבילי, אני שונא לקחת זונות, בדרך כלל נשים מביאות את עצמן אלי למיטה ולא אני אליהן.
יעל.יעל.יעל. רק עליה אני חושב במהלך כל הזיון המתמשך, הבחורה הזאת נכנסה לי לראש וזה לא נראה כאילו היא מתכננת לעזוב בזמן הקרוב.
יעל
לפני רבע שעה החתול הטביע את עצמו בתוך קערת המים, הוא עדיין רטוב ואני לא יודעת מה לעשות איתו אז כמו תמיד, אני מתקשרת לאבישג.
*שיחה יוצאת לאבישג*
"אני צריכה עזרה," אני אומרת ולא ומחכה שתגיד לי שלום,
"מה קרה?" שאלה בלחץ.
"מוקדם יותר בבוקר יצאתי לטייל בניו יורק ומצאתי גור חתולים, אני לא יודעת איך לטפל בו."
"את לא נורמלית! בשביל זה את מתקשרת אליי בשעה כזאת?!" אופס, יכול להיות ששכחתי את הפרשי השעות.
"סליחה שכחתי מהשעות. אבל אני צריכה עזרה אני לא יודעת איך לטפל בו ולפני רבע שעה הוא ניסה להטביע את עצמו בתוך קערת המים, אה ואני לא יודעת למה, אבל הוא לא פותח את העיניים."
"תתארי לי את גודל הגוף שלו." אמרה ונשמעה קצת לחוצה,
"הוא קטן, כאילו, ממש ממש קטן. הראש שלו בגודל האגודל שלי."
"אוקיי, יעל תקשיבי לי ותעשי כל מה שאני אומרת לך."
"אוקיי רק תגידי לי מה לעשות איתו כי אני לא רוצה שהוא ימות, הוא מעצבן את לוקה וזה טוב."
"את חולה בראש, אבל זה לא העניין עכשיו. אוקיי, הגור שלך די קטן אם הוא עוד לא פתח עיניים, גורים פותחים עיניים בגיל שבועיים. תשימי אותו בתוך איזה ארגז עם שמיכה חמה,"
"אוקיי רק רגע תני לי למצוא שמיכה." אני הולכת לחדר השינה עם הטלפון בידי ומחפשת שמיכה חמה ונקייה יותר מהשמיכה שבתוך הארגז, אני לוקחת את השמיכה וחוזרת לחתול.
"אוקיי אני שמה אותו בשמיכה."
"תקשיבי, הוא קטן מידי, הוא לא יכול לאכול אוכל רגיל כי עדיין צומחות לו השיניים. את צריכה ללכת לחנות חיות ולקנות אבקת חלב לגורים תבקשי מהמוכר הוא יבין, ואת צריכה לקנות גם כרית חימום כי הוא לא מסוגל לחמם את עצמו."
"אוקיי אני חושבת שיש חנות חיות קרובה, אני אלך. תודה אבישג."
"בכיף, ואת בטוחה שאת רוצה להציל את החתול רק כי זה מעצבן את לוקה?" אבישג שאלה ויכולתי לשמוע שהיא מחייכת.
"כן" עניתי ביובש.
"טוב. ביי, ותעדכני אותי איך החתול."
"אוקיי. להתראות." אמרתי וניתקתי את הטלפון.
הידע שיש לאבישג על חתולים מוזר, היא ממש אוהבת חתולים, אם אני לא טועה יש לה שלושה חתולים והיא מתנדבת בשירות הווטרינרי, כך שהיא די מבינה בזה.
לקחתי אוטובוס מהתחנה הקרובה, וירדתי בתחנה הקרובה לחנוה החיות.
נכנסתי לחנות ולפני שהספקתי לשאול את המוכר לגבי מה שרציתי לקנות, נכנס לחנות בחור גדול ושרירי עם כובע גרב שמכסה את כל פניו, הבחור כיוון אקדח וציווה עלינו,
"כולם על הרצפה עכשיו!" בדיוק כמו בסרטים.
רצתי למאחורי עמדת הקופה לפני שהשודד שם לב אליי,
"מה אתה רוצה? כסף? אני אפתח את הקופה רק תוריד את האקדח." התחנן המוכר בחנות.
"לא, אני לא רוצה כסף. אבל אני יודע שיש כאן משהו שאני מחפש. יותר נכון מישהי."
YOU ARE READING
כתום בוהק
عاطفية*ספר גמור!* יעל אשכנזי אני חושבת שלפי השם שלי אפשר להבין שאני מישראל, אני לא מאמינה באהבה, וכל מי שמאמין יכול להמשיך לחיות באשליה ולדחוף את האהבה שלו לתחת, אבל אז הוא פתאום הגיע בגלל פקידת קבלה מפגרת במלון ושינה הכל. לוקה ולנטינו היא כל מה שאני לא...
