עוד סיכוי לאהבה

פרק 16- אחיו החורג של מייקל :)

אחרי הקייאקים, חזרנו כולם למקום של האוהלים וארזנו חזרה את התיקים, פירקנו את האוהלים, ונפרדנו מכל הכיתות האחרות.
הגיע הזמן לחזור הביתה אחרי הטיול המהנה הזה, והאמת שהיה לי כל כך כיף עם מייקל והחברים שלי שלא רציתי לחזור. לא רציתי לחזור לבית ריק ולעוד שגרה של בית ספר ולימודים, כי הטיול היה קצת חופש מהכל וקצת בריחה מהשגרה.

עלינו לאוטובוס אחד אחרי השני, מייקל כבר היה שם ושמר לי מקום. התיישבתי לידו ליד החלון והנחתי את התיק מתחת למושב.
בכיסאות הפנויים לידינו ישבו סטייסי וג'ייסון, הם פטפטו ביניהם, וסטייסי השעינה את ראשה על החבר שלה ברוגע.

עברתי להסתכל על מייקל כשהאוטובוס החל לנסוע, הוא נשען לאחור במושב והאזין למוזיקה באוזניות אלחוטיות.

"מה אתה שומע?" שאלתי, הוא יצא מהטראנס ששהה בו והסתכל עליי בשתיקה לרגע, ואז חייך קלות והוריד אוזניה אחת, מושיט אותה לי.

הכנסתי את האוזנייה לאוזן והאזנתי לשיר שבקע, זה היה שיר שאהבתי, לכן לא לקח לי יותר מחמש שניות לזהות את השיר "Rewrite The Stars" של James Arthur שהתנגן באוזניי.

נתתי לשיר לחדור אליי, להרגיע כל מתח בתוכי בזמן שמייקל הניח את ראשי על כתפו וליטף את שיערי ברכות, ומהר משציפיתי הייתי עמוק בשינה.

זו הייתה שינה כל כך עמוקה, שכשקמתי מקולו של מייקל הרגשתי שישנתי שבוע שלם.
הוא ליטף את שיערי והניח נשיקה על ראשי, ממלמל שהגענו ושאני צריכה לקום.
מצמצתי באיטיות ונתתי לראייתי להפוך לברורה לאט לאט, ואז פיהקתי והרמתי את ראשי.

כולם עמדו במעבר האוטובוס, מוכנים לרדת, ואני התאוששתי וקמתי יחד איתם, ומייקל מאחוריי. אחרי שירדנו חיכינו עם ג'ייסון וסטייסי לאחיותיו, שהגיעו שניות ספורות אחר כך, אמה איכשהו נדחפה לאוטובוס של הכיתה שלהן וירדה איתן, בזמן שהן מפטפטות וצוחקות.
מתי היא הספיקה להתחבר אליהן ככה?

"איך הגעת לאוטובוס של היודניקים?" שאל ג'ייסון את אמה כשהיא נעמדה לידנו, היא נראתה מאושרת, וכך גם מאדי ואשלי, ולא הייתי בטוחה מה אני חושבת על החיבור המידי שלהן עם אמה. שאלתי את עצמי למה היא לא התחברה ככה איתי, ואז הסקתי שאולי לא נראיתי נחמדה מספיק בשבילה והנחתי לזה, למרות שזה העיק עליי משום מה.

"אין לי מושג. המורה פשוט אמרה לי לנסוע איתם." ענתה אמה במשיכת כתפיים מצחקקת והחליפה מבטים עם התאומות.

הנושא הזה חלף במהירות, יחד עם המחשבות שלי, כשמייקל הציע לנו לבוא אליו.
כולם הסכימו ללא מחשבה או היסוס, ואני אחריהם.

"מישל בבית?" דרש ג'ייסון לדעת לפני שהסכים להגיע, מייקל הנהן. "אז אני גם בא."

"אחי, היא שונאת אותך אחרי פעם אחרונה." סיפר מייקל בשעשוע, אני נזכרתי ברגע הצחוק הזה ונאבקתי לא לגחך.