פרק 23- שופינג :)

2.2K 112 30
                                        

אחרי בית הספר הייתי בסלון, התיק של הקמפינג על הרצפה וכל החפצים שלי מפוזרים סביבו. הייתי אבודה לגמרי.
התחלתי לארוז לקראת הקמפינג מחר, אבל כעת זה נראה קצת כמו זירת רצח.

השאלתי ממאדי תיק גדול מספיק בשביל כל הדברים שלי, נאנחתי והתחלתי בלדחוס את כל הדברים לתוכו. כולל כל הדברים שהתפזרו לי איפשהו על הרצפה, אספתי אותם והכנסתי לתיק, אחר כך דחסתי תיק איפור קטן, הוא הספיק לי בדיוק לכל האיפור שרציתי להכניס, ואחריו את שק השינה ועוד כמה פרטי היגיינה.

בדיוק כשהתכוונתי לעלות למעלה בכדי לבחור בגדים לארוז, צלצול הטלפון שלי הדהד ברחבי הבית.

עניתי והצמדתי אותו לאוזן. "אנחנו בחוץ." אמר הקול בטלפון, שרק שנייה לאחר מכן זיהיתי שהוא של ג'ייסון.

לגמרי איבדתי תחושת זמן.

השעה הייתה כבר חמש בצהריים, השעה שקבענו ללכת לקניון בשביל לקנות דברים לקמפינג, והתחלתי לארוז בשעה ארבע. מי ציפה שיקח לי כל כך הרבה זמן, ועוד לא עשיתי אפילו חצי!

"אה, אוקיי, אני באה." מלמלתי ותחבתי לכיסי את הטלפון, וגם כסף קטן, ויצאתי מהבית.

הבית מבולגן וחפציי מפוזרים ברצפה, אבל אמרתי לעצמי שאני אסדר את זה בערב, בידיעה מוחלטת שזה לא יקרה בערב.
כשיצאתי אל האוויר הצח, לבושה בחולצה פשוטה והמכנסיים הקצרים מבית הספר, המכונית של ג'ייסון חיכתה לי בכביש. סטייסי לידו, מייקל במושב האחורי ליד החלון, ובצד השני מאדי, כולם מחכים רק לי.

פתחתי את דלת האוטו אל המושבים האחוריים ונדחקתי באמצע, בין מייקל למאדי, אמרתי לכולם שלום וסובבתי את ראשי כדי לקחת את חגורת הבטיחות שלי. פתאום צרחה קטנה נפלטה מפי כשראיתי את ראשה של אשלי במושב שבבגאז'.

"אלוהים, לא ראיתי אותך." נשמתי עמוק וחגרתי את עצמי, השענתי את ראשי לאחור על המושב ואשלי צחקה.

"אה, תקשיבו, אמא שלי מצאה עוד אוהל." הודיע מייקל וחגר את עצמו גם. "אז יש אוהל בשבילנו ובשביל המשפחה שלי, וכל אחד צריך להביא שק שינה ומזרון." הזכיר לנו וג'ייסון התניע את המכונית, היא השמיעה שאגה והוא החל את הנסיעה והמכונית החליקה על הכביש והחלה להשתלב בתנועה.

"שק שינה ומזרון?" לגלגה אשלי, "לא, לא, לא." היא צקצקה בלשונה והנידה בראשה מאחור. "הכנתי רשימת חפצים שלמה."

"רשימת חפצים? מה אנחנו בצופים?" צחק ג'ייסון ולרגע הסתכל מאחורה אל אשלי.

"ג'ייסון! אתה עוד תהרוג את כולנו!" הזהירה סטייסי והסיטה את ראשו חזרה לכביש, היא נראתה כאילו שוקלת לקחת לו את רישיון הנהיגה.

"אל תדאגי, אני נהג מיומן ביותר." הוא הכריז בשחצנות וסובב את ההגה כדי לעבור נתיב, מאדי ואשלי צחקו מאחורה, מלגלגות לו בבירור.

עוד סיכוי לאהבהWhere stories live. Discover now