אחרי שכולם הלכו מביתו של מייקל נותרנו רק אני והוא, צפינו ביחד בסרט בחדר, ומאוחר יותר גם אני חזרתי הביתה.
כשנכנסתי לבית שום קול לא נשמע חוץ מפתיחת הדלת. הסתכלתי סביב בחשדנות וסקרתי את הסלון הריק, ואז ראיתי הודעה מאמא שלי שההורים שלי הלכו לבקר חבר ותיק או משהו כזה ושון אצל חברים, והם השאירו לי אוכל על השיש ויחזרו יותר מאוחר.
אכלתי את האורז והעוף שהיו על הגז במטבח, אחר כך אני וסטייסי פתחנו לייב באינסטגרם כדי לענות על שאלות של הצופים לגבי הסדרה, ולבסוף התיישבתי בשולחן בסלון ועשיתי את השיעורים שנזכרתי שהיה לעשות במתמטיקה למחר.
***
"אוליביה, את מאחרת, קומי." שמעתי במעומעם קול שמנסה להעיר אותי, הראש שלי כאב והגרון שלי היה יבש.
"מאחרת?" שאלתי מתוך שינה.
"יש לך בית ספר. את מאחרת."
פקחתי את עיני לחריצים קטנים והראייה שלי הייתה מטושטשת מהשינה, עד שראיתי שנרדמתי על השולחן, יחד עם השיעורים הלא גמורים שלי במתמטיקה.
אימי דחקה בי לקום ולהתארגן מהר, קמתי בבהלה ומיהרתי להתארגן בחדר שלי, ידעתי שיש בבוקר שעתיים מתמטיקה ואסור לי לפספס כי אני גם ככה בפיגור בחומר, ועכשיו החמרתי את המצב.
התארגנתי במהירות ויצאתי לבית הספר, עברתי בדרך על הטלפון שלי ועניתי להודעות של החברים, ואז נתתי לרוח לשטוף אותי כל הדרך.
הייתי באיחור של שעה וקצת כשהגעתי לבית הספר, והידיים שלי רעדו התקדמתי לכיתה ונעמדתי בפתח. המורה למתמטיקה ממש שונא אותי בזמן האחרון והוא יעשה הכל כדי להשפיל אותי.
ביד מהוססת פתחתי את דלת הכיתה, ובבת אחת כל המבטים הופנו אליי.
על הלוח נכתבה משוואה מסובכת שאין שום סיכוי שלמדתי לפתור אותה, וג'ייקוב, המורה למתמטיקה, הסביר אותה ואחז בסרגל ארוך שהצביע על הלוח. לפתע הוא שם לב אליי והוריד את הסרגל מהאוויר כדי לתת לי תשומת לב, כשמבטו מאשים וידיו שלובות.
"מצטערת על האיחור," אמרתי במבט מתנצל, הרגשתי את כולם תוקעים בי מבטים.
"תבקשי מאחד התלמידים שיסבירו לך את מה שלמדנו בזמן שאיחרת. לכי לשבת." הוא הצביע על השולחן ליד סטייסי.
הנהנתי והלכתי למקומי.
הפעם הוא היה במוד סלחני, חשבתי לעצמי כשחציתי את הכיתה. בכל יום אחר הוא כנראה היה משאיר אותי בחוץ.
נאנחתי בשקט כשהתיישבתי ליד סטייסי, התחלתי להוציא במרץ את הציוד לשיעור.
"כבר חשבתי שהוא ירביץ לי עם הסרגל." לחשתי לסטייסי אחרי שסידרתי הכל, היא הייתה מרוכזת בלהקשיב אבל הפסיקה כדי להביט בי.
היא החניקה צחוק כדי שג'ייקוב לא ישים לב. "הוא עוד יעשה את זה למישהו."
השיעור עבר באיטיות מייסרת, ניסיתי להקשיב ולהבין את החומר שפספסתי, אבל זה כאילו המתמטיקה לא הסכימה להיכנס לי לראש וזה היה נוראי. הרגשתי שאני פשוט לעולם לא אצליח להכניס את זה לראש וכבר תכננתי איך לספר לאמא שלי שאני פורשת מבית ספר, ומייקל צחק בשקט אחרי שסיפרתי לו את אותו הדבר. הוא ישב מהצד השני שלי וג'ייסון מהצד השני של סטייסי, היד שלו הונחה בשקט על הירך שלי מתחת לשולחן כשהוא מלמל משהו על זה שזה שטויות ואני אבין את זה בשנייה, ואני הנדתי בראשי בתוקף.
YOU ARE READING
עוד סיכוי לאהבה
Roman d'amourספר ראשון בסדרת "סיכוי לאהבה", סיפורים של אוליביה ומייקל🫶🏼 *** "בזכותך נתתי עוד סיכוי לאהבה." אוליביה סולרסקי היא בחורה בת 17 שנשבעה שלא תתאהב שוב. הלב שלה עדיין שבור מהפרידה מאהבתה הראשונה, והרעיון של לתת אמון בבחו...
