פרק 31- להקפיץ את הקריירה :)

1.9K 104 29
                                        

לאחר כשעה שבה התמקמנו בחדרים, פרקנו את המזוודה וקצת דיברנו, ירדנו למטה כדי לשמוע מה רוברטו רוצה להגיד לנו.

לפני כן עשינו סיבוב בבית החדש שבו נשהה בזמן הקרוב, המקום בהחלט יוקרתי, והבנתי שכל מקום כאן מעוצב יפה יותר מהשני.
גיליתי גם שיש עלייה לגג בקומה האחרונה, שם יש כיסאות נוח אל מול השמש החמימה שמגיעה בשעות האור של היום, וכבר התחלתי לתכנן איך לגרור לשם את מייקל כדי שיצפה איתי בשקיעה.

ישבנו בספה הענקית בסלון, בדיוק איפה שרוברטו ישב כשקיבל את פנינו. היא הייתה גדולה כל כך שנכנסנו ארבעתינו בלי להרגיש צפופים, בעוד רוברטו ישב בספה לידינו.

"אז אתם זוכרים שאמרתי שאני מסדר לכם
משהו?" הזכיר לנו, וכולם התמלאו סקרנות והנהנו. "זה בדיוק העניין." הוא חייך בסיפוק, וזה היה הסימן שגילה לי שמשהו טוב עומד לצאת מהפה שלו. "אז הצלחתי לסדר איזה משהו. זה הולך להקפיץ לכם את הקריירה לשמיים." הוא הצביע מעלה, כאילו מתאר עד לאן נגיע עם מה שהוא סידר לנו.

לא יכולתי לחכות. הציפייה תפסה את כל המחשבה שלי, ושאלתי את עצמי מה הוא כבר סידר לנו.

הוא העביר מבט בינינו כדי לבחון את התגובה, "אז אני סידרתי לכם לשחק בסדרה חדשה."

כולם קפאו לרגע מההלם הראשוני, הלב שלי דפק בקצב של תוף וכולם פערו את הפה בשוק.

"סדרה... סדרה שתשודר בטלוויזיה והכל?" שאלה סטייסי, כשקולה מגמגם מההלם. היא ידעה שזאת הייתה שאלה טיפשית בגלל החיוך הקטן שעלה על פניה, אבל אף אחד לא הגיב בנורמליות כרגע.

"סדרה שתשודר בטלוויזיה והכל." אישר רוברטו בחיוך מרוצה, הוא נשען לאחור ושילב ידיים.

"אבל עשינו אודישנים להמון סדרות ולא קיבלו אותנו, איך התקבלנו בלי אודישן?" תהיתי בקול. אני וסטייסי עשינו כמה אודישנים בעבר, אבל לא קיבלו אף אחד מהם. זה היה לפני הרבה זמן ופשוט המשכנו הלאה.

"שלחתי להם את אחד האודישנים הקודמים שלכם, וגם את אלה של מייקל וג'ייסון שניסו להתקבל לסדרה בעבר. הם עפו עליכם." הוא הדגיש את המילה 'עפו' בהתרגשות. "מחר מתחילים. יחלקו לכם טקסטים ואת כל מה שצריך לדעת."

הייתה דקה של שקט, כולם שקעו במחשבות ועיכלו את המידע החדש בראשיהם, ואני כבר התחלתי לדמיין כמה כיף יהיה לנו. הלב שלי עדיין דפק במהירות והחיוך לא ירד מהפנים, כשהחלפתי מבט מהיר עם מייקל. הוא חייך בחזרה.

"זה רק אם אתם מסכימים, כמובן." הוסיף רוברטו במהירות, אם כי אני חושבת שהוא הבין שאנחנו לא מתכוונים לוותר על זה.

"ברור שאנחנו מסכימים." הסכים מייקל במהירות, ואז הסתובב אלינו כדי לוודא. "נכון?"

כולנו הסכמנו פה אחד ורוברטו חייך בגאווה, הוא קרן מאושר, ואנחנו בדיוק כמוהו.

עוד סיכוי לאהבהWhere stories live. Discover now