עוד סיכוי לאהבה

פרק 38- לא בוגדים :)

מאוחר יותר בצהריים עלינו במדרגות שגילינו בקומה הרביעית אל עליית הגג, ושם בילינו את שאר היום.

זה היה גג ענקי ומעוצב בכיסאות להשתזף בשמש והמון מרחב. השקיעה התחילה לצאת מהשמיים ולא יכולתי שלא להתרגש מהנוף המרהיב שמולי. כשהגענו לכאן עשינו שיחת וידאו עם התאומות ודיברנו איתן במשך שעה ומשהו, עד שהן היו צריכות ללכת. מאדי סיפרה לנו על הדייט עם ג'יימס ואמרה שהוא חמוד ממש והם קבעו שוב לעוד כמה ימים, אנחנו שמחנו בשבילה והבנים דיברו על ספורט בינתיים.

כשהתאומות הלכו דיברנו רק ארבעתנו, ישבנו על הכיסאות ובהינו בנוף המהמם, שנעשה חשוך לאט לאט.
ככל שנעשה חשוך יותר, כך השקיעה הפכה יפה יותר. מלאה גווני כתום, אדום וצהוב, והצבעים התפשטו ברוחב השמיים כמו יצירת אומנות של ואן גוך.

הזמן עבר בשניות, ומאוחר יותר היה חשוך לגמרי, עד שחוץ מהטלפונים שלנו ארבעת הכוכבים בשמיים היו מקור האור היחידי.
בשלב כלשהו בערב ג'ייסון וסטייסי הלכו בבדיחה גסה של ג'ייסון, שגילתה לי מה הם עומדים לעשות בחדר אחרי שהשאירו אותי ואת מייקל לבד.
צחקנו עליהם קצת, ואז פשוט ישבנו בשקט והסתכלנו על הכוכבים.

בשלב כלשהו מייקל הבחין שהכיסא שלי רחוק משלו וקירב את הכיסא שלו לשלי, ואני השענתי את ראשי על כתפו.
לצפות בשקיעות ובזריחות תמיד היה דבר שאהבתי.

אני זוכרת שכשהייתי קטנה באחד הטיולים היחידים שהייתי בהם עם משפחתי ישנו תחת כיפת השמיים, ושון היה חופר לי על הכוכבים.
הייתה לו את התקופה הזאת בסביבות גיל ארבע עשרה שהוא התעניין בכוכבים, ואני הייתי הקורבן להקשיב לחפירות שלו.
הוא היה מצביע על אחד הכוכבים ומיד מזהה אותם. ועכשיו, ניסיתי לזהות גם כוכבים, כמו שון.

"יש מפה נוף יפה." חייכתי אל השמיים, הכוכבים הזעירים האירו את כל החשיכה.

"מפה יותר." קולו של מייקל הדהד באוזני, כשהסתובבתי אליו ראיתי שהוא מסתכל עליי.
הסמקתי בחיוך שלא חיכה לעלות, ואז לא התאפקתי. הצמדתי את שפתיי לשלו לנשיקה מהירה.

הנשיקה הקצרה הזאת לא סיפקה את מייקל, שנייה לאחר מכן הוא תפס בצווארי כדי לסובב את ראשי עד ששפתינו נצמדו שוב זו לזו. הפעם לזמן רב יותר, שנתן לי להרגיש את טעמו על שפתיי וללשונו לחקור את פי.

גנחתי בהנאה אל תוך שפתיו ונאחזתי בחולצתו, מושכת אותו אליי. הגנבתי את לשוני לפה שלו, והוא משך אותי קרוב יותר והשאיר את ידיו צמודות לשיערי, דוחק עליי להמשיך, ואני המשכתי עם התחושה ההיא של הפרפרים שעפו בכל גופי.

לבסוף התנתקנו זה מזה, לא שבעים אחד מהשני אחרי נשיקה לוהטת.
מייקל התקרב לנשיקה נוספת, אך הנחתי את האצבע שלי על שפתיו.

"יש מחר צילומים, צריך ללכת לישון." התגריתי בו וחיכיתי לראות את הפרצוף הנכנע שלו, אבל הוא לא הגיע.